הבלוג

כשאנחנו נצמדים למצגת שלנו אנחנו קצת משעממים. כשאנחנו משננים מסרים מוכנים מראש אנחנו נשמעים פחות אמינים. כשאנחנו משתמשים במילים גבוהות, כמעט תמיד יוצאות לנו קלישאות.

יש את הרגע הזה, בין השלב שבו החלטנו לעשות משהו, לשלב שבו מוציאים את זה לפועל. כל אחד שתכנן פעם משהו, רצה להעלות רעיון בפגישה

הן מוכרות אוכל, אבל את הכסף הן עושות מהשתיה. חברות תעופה לא עושות כסף ממחלקת תיירים. זה מה שהן מוכרות, אבל הכסף מגיע מהביזנס.  וגם

אם המניה שלך יורדת ב 20%, אתה צריך שהיא תעלה ב 25% כדי שהיא תחזור למצבה הקודם.  ואם היא יורדת ב 30%, צריך שהיא תעלה

כדי שלא יגנבו לך את האוטו בטיול במדבר, אתה לא חייב למגן אותו מכל צד. אתה רק צריך להחנות אותו ליד אוטו יותר יקר. עכשיו

לא בגלל שהוא צודק.  הרבה פעמים הוא לא. אלא בגלל שהוא עבר דרך ארוכה כדי להגיד את זה. הוא בדק, חשב, היסס, שקל וקטל את

לפני 5 שנים הבנתי שהדרך שבה אנשים עושים פרוייקט אנליזה צריכה להשתנות. זה קרה בזכות פרוייקט שנכשל.  הגענו לפגישה עם לקוח אחרי שחשבנו שהמדידה שביצענו

כשיוהן גוטנברג המציא את מכונת הדפוס, 95% מהאנשים בעולם היו אנאלפבתים. מי שמקים סטארטאפ יודע שהסיכוי שלו להכשל עומד על 95%. גם מי שמקים עסק,

מה קורה לנו כשאנחנו אבודים? **** בסרט ׳פרוייקט המכשפה מבלייר׳ ראינו את זה, וגם בספר ׳החזרה מטואיצ׳י׳. כשאנשים נאבדים בשטח הם מתחילים ללכת במעגלים. ****