הטייס שאל אותי: ״אתה רואה שם את הנגמ״ש הזה על הקרקע?״ כן, עניתי.

״אז הוא יוצא רק כשמטוס של אל-על נוחת, אבל כבר לא צריך אותו.״

נו, אז למה לא מבטלים אותו, שאלתי.

״כי אף אחד לא רוצה לקחת אחריות על ההחלטה אם כן יקרה משהו.״ הטייס השיב.

*****************

זה הזכיר לי את המחשבה על כך שרוב הארגונים עדיין מעדיפים לגייס מועמדים עם תואר ראשון, לא כי הם חושבים שמדובר במועמדים טובים יותר, אלא כי זו השיטה המקובלת.

אם אתה הולך על השיטה המקובלת והגיוס נכשל, האשמה היא על השיטה. אם אתה חורג מהשיטה וזה נכשל, האשמה עליך.

מאז אני מזכיר לעצמי שאם אתה רוצה לדעת למה משהו לא קורה, או למה מישהו לא מצליח לקבל החלטה, תחפש את הפחד.

הפוסט למה דברים לא קורים? הופיע לראשונה ב-לינצ׳פין.

״תבדוק האם אתה קיפוד או שועל.״ אני מציע.

קיפוד יודע לעשות רק דבר אחד כדי לשרוד, להתגלגל לצורה של כדור עד יעבור זעם. שועל, לעומת זאת, יודע לעשות הרבה דברים.

***************

אם בעבודה שלך אתה רק מזין את התוכן באתר, אתה כנראה קיפוד.

אם אתה יודע רק לכתוב קוד, יש סיכוי שאתה קיפוד.

אם המשרה שלך מורכבת ממשימה אחת, בינה מלאכותית תלמד לעשות את המשימה הזו ואתה עלול להיעלם.

אבל אם אתה מתכנת שיודע לחבר בין אנשים כשיש קרייסיס, יש סיכוי שאתה לא קיפוד.

ואם את מנהלת גיוס שידועה גם כמי שעושה את המשאים ומתנים במשרד, את כנראה לא קיפודה.

זה רמז לכך שאתם שועלים, ולבינה מלאכותית יהיה יותר קשה להחליף אתכם.

***************

איך אפשר לדעת האם אתה קיפוד או שועל?

אחת הדרכים היא לשאול את עצמך ׳לכמה פגישות זימנו אותי בשבועיים האחרונים?׳

אם אתה מתכנת ומזמינים אותך רק לפגישה של הנעת הפרוייקט, יש סיכוי שיש לך משימה אחת. לכתוב את הקוד למערכת.

ואז אתה קיפוד.

אבל אם מזמינים אותך גם לפגישות אסטרטגיה, לפגישת אישור תוכניות, לסיעור מוחות ולאישור תוצרים, כנראה שיש לך יותר ממשימה אחת.

***************

בינה מלאכותית אולי לא הולכת להחליף את ה-עבודה שלך.

אבל היא בהחלט יכולה להחליף עבודה שלך.

כדי להמשיך להיות רלוונטיים, כדאי להתחיל להכניס את איזור הגאונות שלנו, את הייחודיות שלנו, לתוך המשימות והפרוייקטים שלנו בעבודה.

עכשיו לכו לבדוק לכמה פגישות זימנו אתכם בשבוע הבא.

הפוסט אתה קיפוד או שועל? הופיע לראשונה ב-לינצ׳פין.

קודם אתה, אח״כ לדאוג למי שלידך.
הדיילות צודקות.

********

4,000 שנה אחורה.

אלוהים מטיל על משה ללכת לפרעה ולדרוש שישחרר את בני ישראל ממצרים.

בתגובה אומר לו משה: ״מי אנוכי כי אלך אל פרעה? לא איש דברים אנוכי גם מתמול וגם משלשום… כי כבד פה וכבד לשון אנוכי.״

במילים אחרות משה אומר לאלוהים- אתה יודע, אני לא טוב בדיבורים, מה אני אגיד לו? אני אפילו קצת מגמגם.

אלוהים בתגובה מצמיד לו את אהרון ואומר לו: ״הוא יהיה לך לפה, אתה תהיה לו לאלוהים.״

********

״אמנים עובדים טוב לבד, במקום שבו יש להם שליטה על עיצובה של המצאה. אם אתם המהנדסים הנדירים שהם גם ממציאים וגם אמנים, אתן לכם עצה שאולי קשה לקבל. תעבדו לבד. תוכלו לתכנן מוצרים ורכיבים מהפכניים אם תעבדו בעצמכם. לא בצוות״

כך כתב סטיב ווזניאק בביוגרפיה שלו.

כן, לדעת לעבוד בצוות זה חשוב, לשתף פעולה זה קריטי, אבל ווזניאק הוא ידע במה הוא הכי טוב.

********

אם אלוהים היה כמונו, הוא היה אומר למשה משהו כמו: ״יאללה, צא כבר מאיזור הנוחות שלך…״ ומשחיל עוד כמה משפטים שהוא קרא בפייסבוק.

אבל לא. אלוהים הוא לא קואוצ׳ר.

********

סטיב ווזניאק ידע איפה הוא נותן הכי הרבה ערך, וכדי להמשיך לעשות את זה, הוא היה צריך את סטיב ג׳ובס לידו.

אלוהים ידע במה משה הכי טוב, וכדי להעצים אותו הוא הצמיד לו את אהרון.

הוא לא שלח אותו לעדכן גרסה, לצאת מאיזור הנוחות או לעשות סדנא לדיבור מול קהל. הוא פשוט איפשר לו לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב. להיות הוא.

********

ומה איתך?

אם אתה יודע שיש לך עובד מופנם, למה אתה מזמין אותו לפגישות של יותר מבנאדם אחד?

אם איזור הגאונות של העובדת שלך הוא לחבר בין רעיונות, למה זה מפריע לך שהיא קוראת את הניו יורק טיימס בזמן העבודה.

ואם אתה יודע שהעובדת שלך חושבת על פתרונות הכי טוב כשהיא לבד, למה נראה לך חוצפה שהיא צריכה עוד יום מהבית?

********

אפשר להפסיק לנסות להוציא אנשים מאיזור הנוחות שלהם.

אם מישהו אצלך בעבודה לא מחובר לארגון, אולי זה בגלל שהוא לא מחובר לעצמו. כנראה שהוא עדיין לא שם על עצמו מסיכת חמצן.

קודם הוא, אחר כך אתה.
הדיילות צודקות.

הפוסט אלוהים הוא לא קואוצ׳ר. הופיע לראשונה ב-לינצ׳פין.

את התפקיד הרשמי שלך, הטייטל, את קודם לומדת ואז מתחילה לעבוד בו.

******

אבל אם את ידועה בארגון כאחת שיודעת לראות קונספט לפני כולם, או כזו שיודעת להרגיע לקוח במשא ומתן, יש לך תפקיד נוסף מעבר לטייטל הרשמי שלך.

התפקיד הלא-רשמי שלך.

******

בניגוד לטייטל, את התפקיד הלא-רשמי שלך את מגלה אחרי שהתחלת לעבוד.

יכולה לחשוב מהו?

הפוסט קודם את עובדת ואז לומדת. הופיע לראשונה ב-לינצ׳פין.

אל תתביישו להציע להם הצעות.

הפוסט אילו מנהלים כן ישמחו לשמוע ממך? הופיע לראשונה ב-לינצ׳פין.

אם בני אדם המציאו משהו, הם יכולים גם לשנות אותו. למדתי לא לקבל את התפקיד שלנו ואת הסטטוס קוו כברירת מחדל.

אם אכפת לך מזה מספיק, וזה לא חוק טבע, אפשר לשנות את זה.

הפוסט מאז שהמציאו את הכסף הכל אפשרי. הופיע לראשונה ב-לינצ׳פין.

צמיחה ושינויים אמיתיים מגיעה אחרי שגילינו מה כן עובד ומה כן כדאי לעשות.

כדי לגלות את איזור הגאונות שלנו ובמה אנחנו מיוחדים ויכול להביא ערך, אנחנו מתמקדים בסיפורי הצלחה, לא בכשלונות.

הפוסט למידה מכשלונות היא אוברייטד. הופיע לראשונה ב-לינצ׳פין.

אין דבר כזה מחלקת דאטה, אין דבר כזה מחלקת שיווק ואין דבר כזה מחלקת מכירות.

כולם עושים מכירות, כולם עובדים עם דאטה וכל דבר שאתה עושה הוא שיווק.

אם אתה מוצא את עצמך אומר שמשהו הוא לא התפקיד שלך, אתה לא יכול לעשות חדשנות.

הפוסט אתה מפסיק לעשות שינוי ברגע שאתה אומר ״אבל זה לא התפקיד שלי״. הופיע לראשונה ב-לינצ׳פין.

כשמדובר ביצירתיות וחדשנות, הכמות חשובה יותר מהאיכות, כי אין לנו יכולת לדעת מה יעבוד.

ככל שנייצר יותר רעיונות וננסה אותם, אנחנו מעלים את הסיכוי להניע משהו חדש שגם יצליח.

הפוסט כדי לעשות שינוי, שלשו את מספר הרעיונות שאתם מעלים. הופיע לראשונה ב-לינצ׳פין.

זה לא חייב להיות משהו שמעורר מחלוקת אצל אנשים, זה יכול גם להיות משהו שמעורר אצלם אומץ.

הפוסט הזדמנות זה לעשות מה שאנשים אחרים מפחדים לעשות. הופיע לראשונה ב-לינצ׳פין.