איך מוצאים את איזור הגאונות שלנו?
(קצת ארוך, ובסוף יש גם הצעה לעשות את זה בלייב.)
***
מי שפעם עשה משהו וכל כך נהנה ממנו עד שלא היה אכפת לו לעשות את זה גם בחינם, שיקום.
מי שפעם שאלו אותו ׳איך אתה לעזאזל עושה את זה?׳ ולא היתה לו תשובה, שיקום.
מי שפעם עשה משהו בלי שהיה אכפת לו אם יבקרו או יקטלו אותו, שיקום.
אם קראו לך פעם לעזרה בנושא כלשהו שלא קשור ישירות לתפקיד שלך בעבודה, כנראה שהיו צריכים להיעזר בתפקיד הלא רשמי שלך, זה שמכיל את איזור הגאונות שלך.
רגע, מה זה איזור הגאונות?
***
בספרו The Big Leap מתאר הפסיכולוג גיי הנדריקס 4 איזורים שבהם אנחנו פועלים ביום יום שלנו:
איזור אי-מסוגלות. הוא כולל משימות שאין לנו מושג איך לעשות אותן, למשל- לתקן מנוע באוטו.
אזור מסוגלות. הוא כולל משימות שאני מסוגל לעשות. למשל- לשלם חשבונות, או לקפל כביסה.
אזור מצויינות. הוא כולל משימות שאנחנו טובים בהן ומקבלים פידבקים טובים על הביצוע שלהן מהסביבה. ברוב המקרים זה התפקיד הרשמי שלנו בעבודה.
אזור גאונות. זהו האיזור שבו אנחנו מתפקדים בשיא שלנו. האיזור שבו אנחנו גאים כל כך בהישג שלנו, עד שאנחנו חווים משמעות עמוקה, חיבור לעשייה וחיבור לעצמנו.
זה גם האיזור שמרכיב את התפקיד הלא רשמי שלנו.
***
נו, אז מה הבעיה?
איזור המצויינות הוא לעיתים מלכודת. זהו איזור שבו אנחנו מקבלים פידבקים טובים מהסביבה על הפעולות שלנו.
זה אמנם מחמם לנו את הלב, אבל בתוך תוכנו אנחנו לא מרגישים משמעות, סיפוק וחיבור אמיתי.
משהו חסר לנו.
אם הרגשת פעם שאתה ממש טוב במה שאתה עושה, אבל גם הרגשת חסר משמעות בסוף היום, כנראה שפעלת באיזור המצויינות.
באיזור הגאונות אנחנו מוצאים את המשמעות והחיבור שחסרים לנו. זה האיזור שבו אנחנו מממשים את עצמנו בצורה מלאה. הפידבק שאנחנו מקבלים על ההישגים שלנו הוא לא חיצוני, הוא פנימי.
שם אנחנו רוצים לפעול.
***
איך אפשר לדעת שאתה פועל באיזור הגאונות שלך?
שאל את עצמך- את מי אתה בדרך כלל מרצה?
בעוד שבאזור המצויינות אתה מרצה בעיקר את הבוס או את הלקוח שלך, באיזור הגאונות אתה חש גאווה פנימית עצומה על ההצלחה שלך.
אתה מרצה את עצמך.
באיזור הגאונות לא אכפת לך לפעול בחינם ובזמנך החופשי.
מאחר ואתה חש בו משמעות וסיפוק עילאיים, לא אכפת לך לעשות את זה גם בחינם ובלי הפסקה.
לא אכפת לך אם יבקרו אותך או אם תכשל.
מאחר ואתה מרגיש כל כך טבעי באזור הזה, ביקורות וכשלונות לא מרתיעים אותך.
כששואלים אותך איך אתה עושה את זה, אתה עונה שאתה לא ממש יודע.
״אין לי הסבר, זה פשוט יוצא לי״, הוא משפט שמרמז על כך שהרגע עשית משהו באיזור הגאונות שלך.
אם אתה יכול לעשות את זה גם בתפקידים אחרים, זה כנראה איזור הגאונות שלך. אזור הגאונות הוא לא שירות, מוצר או פרוייקט שאתה מבצע, זו גישה שבה שאתה נוקט.
אם זו משימה שבה אתה מתאמץ הכי פחות, והאימפקט שאתה מייצר בה הוא הכי גדול, זה כנראה איזור הגאונות שלך.
כשצריכים בארגון להתמודד עם סיטואציה מורכבת וקוראים לך למרות שזה לא קשור ישירות לתפקיד שלך, כנראה שרוצים להיעזר באיזור הגאונות שלך.
***
איך אפשר לגלות את איזור הגאונות שלך ולהתחיל לפעול בו?
אחת הדרכים היא לשחזר רגעים בעבר שבהם היית בשיא. רגעים שבהם חשת גאווה פנימית עצומה על הישג שהגעת אליו.
המטרה היא לחשוב על 6-8 רגעי חסד כאלה ולנתח אותם עם מודל מסודר.
***
אחד מרגעי החסד שלי הוא הרגע שבו הצלחתי לפצח בחברה שלי מודל שמפשט את כל תורת העבודה של התעשייה שלנו.
המודל הזה מופץ בארגונים בישראל ובאירופה, והפיצוח שלו ממלא אותי גאווה עצומה וסיפוק אדיר.
ניתוח של רגעי החסד שלי, כולל זה האחרון, זיקקו לי שאיזור הגאונות שלי הוא ׳לחבר בין נקודות כדי לספר סיפור ולקבל תובנה חדשה׳.
***
ניתוח של הרגעים האלה מאפשר למצוא דפוסים חוזרים שיעידו על תכונה דומיננטית, ויגלו את איזור הגאונות שבו אתה פועל כשאתה בשיא.
תכונות כאלה לדוגמא:
אתה גאון בלחבר בין אנשים זרים כמו שאף אחד לא יודע.
אתה גאון בלגייס מוטיבציה אצל אנשים בזמן קרייסיס.
אתה גאון בלספר סיפור פשוט על תהליכים מורכבים שקשה להבין.
אתה גאון בלראות קונספט של מוצר עוד לפני שאחרים בכלל הצליחו להבין במה מדובר.
לאחר שמגלים את התכונה הדומיננטית, מתחילים להפעיל אצלנו ׳סונאר׳ שנועד לזהות הזדמנויות להכנס בצורה יזומה לרגעי חסד, ולפעול בהם.
ככל שיהיו לנו יותר רגעי חסד כאלה לאורך היום, נרגיש יותר משמעות, ייחודיות, חיבור וסיפוק במה שאנחנו עושים.
***
רוצים לנסות?
אני מזמין את מי שרוצה (10 משתתפים מהקבוצה) לסשן אישי שבו נבחן 6-8 רגעי חסד כאלה, ננתח אותם, נמצא את התכונה המרכזית המשותפת ביניהם כדי לגלות את האיזור שבו שוכנת הגאונות שלכם.
מעוניינים?
אפשר להתחיל פה: