הסטרס שאנחנו חווים במהלך היום לא נובע מעבודה קשה, אלא מעבודה ארוכה.
זה לא הלחץ שאנחנו נתונים בו שמתיש אותנו, אלא העובדה שאנחנו לא נותנים לגוף להתאושש.
עובדים על משימה, מסיימים אותה, מתחילים עוד אחת, ומיד עוד אחת, ופוף מתחיל סטרס.
כדי שסטרס לא יתפתח, אנחנו צריכים לעבוד בספרינטים, לא במרתון. משימה, התאוששות, משימה, התאוששות.
אפשר לעבוד בשיטת 60/10 (60 דקות עבודה, 10 מנוחה), ואפשר גם 25/5. העיקר שניתן לגוף לנוח בין המשימות.
עדיף לייצר הרבה עבודה פר שעה, מאשר לייצר הרבה שעות עבודה.
מעניין? מוזמנים לשתף…
אם 20% מבני המשפחה עושים 80% מהמטלות בבית, יכול להיות שמשהו בשותפות צריך להשתנות. אם 80% מההחלטות מתקבלות על ידי 20% מהאנשים, זה רמז לכך
אם הצעת ללקוח/לבוס/לילד שלך משהו לעשות והוא סרב, זה אולי בגלל שהצעת לו אופציה אחת בלבד. לעשות את זה או לא לעשות את זה (בחירה
מכירים את המשולש הזה ששמים בכיור כדי לרכז בו לכלוך לפני שזורקים לפח? אל תקנו את זה. זה גורם לך לטפל בלכלוך פעמיים. פעם אחת
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.