מה היית עושה אם היו מטילים עליך משימה להצביע בבחירות בשם כל אזרחי המדינה?
בשנת 1955 פרסם סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב את ספרו Franchise.
אסימוב מדמיין שבבחירות לנשיאות, במקום שמליוני אנשים ייצאו להצביע, יהיה אדם אחד בלבד שיעשה את זה בשם כולם. יוטל עליו להיות היחיד שמצביע, מאחר הוא מייצג את סך הרצונות של כל האזרחים.
איך אפשר למצוא אדם כזה?
אסימוב טען שבעתיד מכונות יידעו עלינו הכל.
הן יידעו מהן העדפות של כל האנשים במדינה, ולכן הם גם יידעו מיהו האדם שמייצג את סך העדפות של כולם.
5 דקות לאחר שאותו אדם ׳יצביע׳, יסתיים יום הבחירות ויוכרז על הנשיא הבא.
האם בדומה לאדם אחד שמייצג את ההעדפות של כולם בבחירות לנשיאות, גם בבחירות קטנות יותר כמו מה לקנות, מה ללמוד ואיפה לגור אנחנו מייצגים את ההעדפות של אנשים אחרים?
במילים אחרות, האם ההעדפות והרצונות שלנו הן לא לגמרי שלנו?
המנטור ופילוסוף העסקים ג׳ים רוהן טען שכל אחד מאיתנו הוא ממוצע של 5 החברים הכי קרובים שלו.
וגם פרופסור לכלכלה התנהגותית, דן אריאלי, טוען ש‘חופש הבחירה אינו נמצא בדרך שבה אנחנו מתנהלים בסביבה מסויימת, אלא בבחירת הסביבה שבה אנו מתנהלים.’
כלומר המחשבות שלנו, ההחלטות שאנחנו מקבלים וההתנהגות שלנו הם במידה רבה שיקוף של הסביבה שבה אנחנו חיים.
לכן, במידה ורוצים לעצב התנהגות של אנשים, יהיה חכם יותר לעצב את הסביבה שבה הם נמצאים, מאשר לנסות לשנות את האופן שבו הם פועלים.