ב 16 למרץ 2020 פקדו הרשויות על כל בעלי המסעדות בשיקאגו להפסיק לשרת לקוחות בעקבות התפרצות קורונה בעיר.
בין העסקים שנפגעו מההנחיה היתה הפיצריה של בחור צעיר בשם דימיטרי סירקין. ברגע אחד 70% מהרווחים בעסק שלו נחתכו.
סירקין כבר חשב לסגור את הפיצריה ולפטר את העובדים.
הוא לא עשה את זה.
תכף נבין מה הוא כן עשה.
***************
יש 2 דרכים לעשות שינוי.
לעשות משהו אחר.
לעשות משהו אחרת.
אבל שינוי זה דבר קשה, ולפעמים מה שצריך כדי להפוך את אותו לקל יותר, זה להעמיד אותו על פיבוט (ציר).
************
3 צירים שסביבם אפשר לעשות שינוי הם- האנשים שאותם אנחנו משרתים, הדרך שבה אנחנו פועלים, התוצר שאנחנו מפיקים.
אנחנו יכולים למשל,
- להשתמש באותם כלים, כדי להפיק תוצר אחר.
- לשרת את אותם לקוחות, ולתת פתרון אחר.
- לעשות את אותה עבודה, עם אנשים אחרים.
- לקיים את אותן פגישות, אבל קצרות יותר/במקום אחר/עם אנשים אחרים.
- לעשות את אותו תהליך מכירה, אבל הפוך.
- למכור את אותם מוצרים, אך לשלוח אותם בצורה אחרת.
- להעביר את אותו שיעור/הרצאה, אבל בלי מצגת.
אנשים (מי), פלטפורמה (איך), תוצר (מה).
על איזה פיבוט היינו רוצים לסובב את השינוי?
************
בשבוע שבו יצאה ההנחיה לסגור את העסקים בשיקאגו, מספר החולים בקורונה בעיר הוכפל מדי יום והצוותים הרפואיים נתקלו במחסור במסכות מגן וציוד רפואי.
סירקין החליט שהוא מתחיל לייצר מסיכות פלסטיק לצוותים רפואיים באמצעות… תנורי הפיצה שלו.
הוא קנה לוחות פרספקס, חימם אותם בתנורים עד שאפשר היה לעקם אותם לצורה של מסכה, הוסיף להם רצועות גומי ומכר אותם במחיר של 3 דולר ליחידה.
*********
התוצאות היו מדהימות.
הפיצריה של דימיטרי הספיקה לייצר 3,000 מסכות בשבוע, ואיפשרה לעסק ולעובדים להמשיך לעבוד.
הוא בחר לקחת את האמצעים שיש לו כדי להפיק מהם תוצר אחר.
הוא סובב את השינוי סביב מה שהוא יודע לעשות הכי טוב עם הפלטפורמה שלו.
*********
לא תמיד נדע מה אנחנו רוצים לעשות, בדרך כלל נרצה לעשות את מה שאנחנו יודעים.
הדרך היא להציב פיבוט ולשאול- מה אני יודע לעשות, ולמי זה יכול לעזור?