איך נראה ה Extra שלך?

מי שיילך להצגה ׳מיזרי׳ בתיאטרון הבימה, יגלה שבזמן שהוא מחפש את המקום שלו באולם, חמש דקות לפני תחילת ההצגה, השחקנים פתאום עולים ומתחילים את הסצנה הראשונה.

עידן, הליצן שהבאנו ליומולדת של הבן שלי, עושה את זה גם כן. כשהוא מגיע להכין את הציוד שלו, עוד בדלת הכניסה לבית, המופע שלו מתחיל.

הפתעה גמורה.

********

וגם רג׳י, הבעלים של חנות לתיקון אופניים בניו יורק עושה את זה.

כשהוא מסיים לתקן את התקלה באופניים שלך, הוא מקדיש 5 דקות נוספות כדי לבצע משהו נוסף כמו לנקות את השרשרת או לחזק לך את הפעמון.

הוא יודע שב 95% מהזמן הוא עושה עבודה כמו כל מתקן אופניים אחר, ושההבדל הוא ב 5% הנותרים.

שם הוא מראה לך את מה שמיוחד בו, מגיש לך את האכפתיות שלו, את התכונה האנושית שהופכת אותו למישהו שלא תרצה לוותר עליו.

********

מי שהולך לכנסים, יודע שהקסם האמיתי לא קורה בהרצאה על הבמה, אלא בשיחה הקטנה שהמרצה עושה עם הצופים אחרי שהוא יורד מהבמה.

אלה ה 5% שבהם הוא לא מוכר לך כלום, אלא עוזר לך לפתור בעיה. ה 5% שמביאים יותר ערך מכל ה 95% שלפניהם.

זה לא Extra mile, זה Extra human שחושף מי אתה באמת. איזור הגאונות שלך. הסיבה שידברו עליך גם אחרי שההופעה שלך תסתיים.

איך הוא נראה אצלך?

מעניין? מוזמנים לשתף…

פוסטים נוספים

אז אם מה שהיה פעם בגדר פתרון לבעיה יכול להפוך לנורמה (כמו נטילת ויאגרה לשיפור הביצועים), למה אנחנו מתעקשים למכור את השירותים והמוצרים שלנו רק למי שסובל מהבעיה?

האם תזונאיות צריכות למכור דיאטה רק לאנשים שמנים?האם יבואני רכב צריכים לפרסם מכוניות רק למי שנוסע באוטובוס? והאם כדי למכור נעליים צריך לפנות לנשים שהולכות

קרא עוד »

רוצה להעמיק בהבנה?

קצת עליי...

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

Thank You For Submit the Form