אל תהיה שופט, תהיה מורה.

בשיר ׳שבת בבוקר׳ של אריק איינשטיין יש שורה נפלאה: ״אפשר לקטוף פרחים, כאלה שלא אסור…״.

במקום לדבר על פרחים שמותר, הילד מדבר על פרחים שלא אסור.
אולי כי ילדים רגילים לשמוע מאיתנו בעיקר מה אסור, מה לא לעשות, מה לא יפה ומה יקרה אם…, יותר מאשר מה כן מותר, מה ראוי, מה אתה יכול, מה כדאי ומה אפשרי.

קחו 24 שעות ותיספרו כמה פעמים אתם אומרים לאנשים מה לא, וכמה אתם מראים להם מה כן.

כשאנחנו אומרים מה לא, אנחנו שופטים אנשים. כשאנחנו מראים להם מה כן, אנחנו מכוונים אותם.

אל תהיה שופט, תהיה מורה.

מעניין? מוזמנים לשתף…

פוסטים נוספים

המסע לאיזור הגאונות.

אני: ״היי.״הגוף שלי: "היי.״אני: ״אפשר שאלה?״הגוף שלי: "ברור, תמיד.״אני: ״החוזקות שאנשים מדברים עליהן, מה הקטע בזה?״הגוף שלי: ״מה הכוונה ב-מה הקטע בזה?״אני: ״איך החוזקות האלה

קרא עוד »

רוצה להעמיק בהבנה?

קצת עליי...

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

Thank You For Submit the Form