אתה כבר לא רק…

כשקוראים את הביקורות על המופע של אודי כגן, מגלים שהביקורת הכי נפוצה היא ״מצחיק ומרגש״.

רגע, מה מרגש? זה לא מופע סטנדאפ?

********

מה עדיף, תוכן ארוך או תוכן קצר?

התשובה הקצרה היא שזה לא משנה.

התשובה הארוכה היא שזו לא השאלה הנכונה. השאלה הנכונה היא מתי אתה מגלה לאנשים מה אתה מוכר.

הרגע שבו אתה מגלה להם את הפאנץ׳ של הבדיחה, הרגע שהם מקבלים את הפתרון, הוא הרגע שבו הם מפסיקים להקשיב.

********

אלא אם הם מגלים משהו נוסף.

********

בניסוי פסיכולוגי נתנו לאנשים מבחן שאלות קצר.

לפני שהתחילו את המבחן שאלו אותם מה הם מעדיפים לקבל בתור פרס למי שיסיים: חפיסת שוקולד? או את התשובות של המבחן?

רוב הנבחנים בחרו לקבל את השוקולד (״חחח מה אכפת לי מהתשובות? כבר סיימתי את המבחן.״)

********

מיד לאחר שסיימו את המבחן, שאלו את המשתתפים שוב מה ירצו לקבל כפרס?

הפעם הרוב בחרו דווקא לקבל את התשובות.

כי באמצע המבחן אתה מגלה משהו אחר, עכשיו אתה כבר מרותק, עברת משהו, בשבילך זה כבר לא רק ניסוי.

וזה מה שקורה לך במופע של אודי כגן. באמצע אתה מגלה שזה כבר לא רק מצחיק, זה משהו אחר.
יש לזה תפקיד לא רשמי.

********

אם את אנליסטית בבית השקעות, יש לך את אותו אקסל ואת אותן תוכנות לניתוח מספרים כמו שיש לכל שאר האנליסטיות בשוק.

ואם את קוסמטיקאית, יש לך את אותם קרמים כמו לקוסמטיקאיות אחרות, אותו כיסא טיפולים, ויש לך את אותה מראה שמגדילה שחורים.

בזכות הטכנולוגיה זה כבר לא קשה לעשות עבודה טובה.

אז מה יעזור לך לבלוט?

********

לא מה שמופיע בתפריט, בכרטיס למופע או בקורות חיים, אלא מה שלא מופיע בו.
כל הדברים שאי אפשר לפרט ברשימה, שאי אפשר לשים להם מחיר.

אם אפשר לכתוב את זה בתפריט, אפשר להשוות אותך למישהו אחר, להעריך כמה אתה שווה ואז לסנן אותך.

זה השלב שבו אנשים מפסיקים להקשיב.

********

בתהליך גילוי התפקיד הלא-רשמי אנחנו מגלים איזה כובע אתה חובש כשאתה באיזור הגאונות שלך.

גילינו מנהל מדיה שהוא בכלל מנהל החדשנות בארגון.
מנהלת משאבי אנוש היא בכלל תאורנית שיודעת לשים זרקור על אנשים כדי להעצים אותם.

מצאנו מוכרת מעולה שהיא מורה פרטית, מנכ״ל שהוא קרטוגרף, ואשת שיווק שהיא בכלל שחקנית כי היא גאונה בלהכנס לדמות של מישהו אחר.

********

אם מישהו אמר לך פעם שאתה מזמן כבר לא רק x, אלא משהו אחר, הוא נתן לך רמז לתפקיד הלא-רשמי שלך.

עד עכשיו הוא רצה את השוקולד. עכשיו הוא גילה משהו אחר, כזה שיגרום לו לחזור שוב, ולספר לאחרים.

כדי לקבל רמז ל-מה זה, אתה יכול לגלות מהו איזור הגאונות שלך ולהמשיך משם, ואפשר גם להתחיל בשאלה: ״חוץ מהמטרה העיקרית שלשמה הזמינו אותך, מה הצלחת לגרום היום לאנשים להרגיש?״

**אז החגים כבר בעיצומם, וזה הזמן לקחת כמה ימים חופש. גם הבלוג שלי יחזור לאחר החגים.
שיהיה לכולם חג שמח וחתימה טובה 🤍