אתה לא חייב להיות הכי מצחיק או להכין את הקפה הכי טוב, כדי שלא ירצו לוותר עליך.

ארץ נהדרת היא תוכנית משובחת. יש בה המון אנשים מצחיקים וכמעט כל חקיין בה הוא עילוי (לדעתי).
ועדיין יש בתוכנית אחד שהוא בכלל לא מצחיק, רוב הזמן הוא לא מספר בדיחות והוא גם לא יודע לחקות אף אחד. עם זאת הוא הדמות שיהיה הכי קשה לוותר עליה.
אייל קיציס הוא Linchpin.

מה זה Linchpin? תכף נגיע לזה.

בתחנת הרכבת שאני נוסע בכל בוקר (כשאין קורונה, כן?), יש בריסטה בשם גיל. הוא מכין קפה כמו כל בריסטה אחר, אבל החברה שמעסיקה אותו לא תרצה לוותר עליו.
כי חוץ מלהכין קפה, הוא מצליח בכל בוקר לפנות לנוסעים בשמות הפרטיים שלהם, לזכור בעל פה איזה חלב כל אחד מהם אוהב וגם לשאול ״לשים לך את הקרואסון הרגיל, כן?״

הוא אולי מכין קפה כמו שכתוב בספר, אבל הוא נותן שירות כפי שלא כתוב בשום חוברת הפעלה.
החיבור האישי שלו הוא אחת הסיבות שאתה רוצה לשתות קפה בבוקר, וזה מה שהופך אותו לקשה להחלפה.

גורו השיווק סט גודין מכנה אנשים כאלה Linchpins.
במקום להיות בורג במערכת, הם ציר שמחזיק דברים יחד ומאפשרים למשימות לזוז. הם יודעים איך לחבר אנשים, יודעים לראות דברים אחרת מכולם, מבינים במה הם הכי טובים, וכשכולם מפחדים ממה יגידו הם אלה שיקחו אחריות ויקבלו החלטה.
הם גם יופיעו אחרונים ברשימת המפוטרים בכל משבר.

איך תוכל לדעת האם אתה Linchpin בארגון שלך?

גודין מציג שאלה שאתה יכול לבחון בעצמך:
׳האם ניתן לכתוב על דף את סדר הפעולות שאתה מבצע בעבודה צעד אחר צעד?
אם כן, במוקדם או במאוחר יהיה קל להחליף אותך במישהו זול יותר, או ברובוט.׳

וזה אומר שאתה כנראה לא Linchpin.

אם אתה רוצה שיהיה קשה להחליף אותך, אל תתמקד רק בשיפור יכולות טכניות, אלא בכישורים חברתיים שאנשים אחרים (או רובוט) לא יכולים לבצע.