את מנהלי הביניים.
שינוי מצריך לקיחת סיכון, ומי שהכי מפחדים בארגון לקחת סיכונים הם מנהלי הביניים. הם משקיעים המון מאמץ בקידום שלהם, והם הכי מפחדים לאבד את זה.
דווקא ממנהלים בכירים מצפים להוביל שינויים, כי זו העבודה שלהם, אז קל יחסית לגייס אותם לעשות שינוי.
גם לדרג הנמוך אין הרבה מה להפסיד, אז גם אותם קל יחסית לגייס.
כשרציתי לחולל שינוי בסוכנות ולהפסיק לשלוח מסמכי פיתוח, לא פניתי למנהלת שלי, פניתי לעובדים בצוות. זו היתה הסיבה שהצלחתי לגייס עזרה.
מעניין? מוזמנים לשתף…
לפעמים, כשאני קונה חולצה בחנות, אני קונה אותה במידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך, כדי להזכיר לעצמי לרדת במשקל. אני מתכונן ליעד רצוי, לא
הסיבה הראשונה היא שאנשים לא מתחברים לעובדות אלא לסיפורים. הסיבה השניה היא שבריאת העולם הוא סיפור על מישהו קיבל החלטה לעשות משהו. בסיפור טוב יש
או לפחות, תהיה מודע להשלכות של זה. בשני המקרים, החלק הרגשי במוח (בעיקר האמיגדלה) דומיננטי יותר מהחלק שאחראי לחשיבה הלוגית (בעיקר הקליפה הקדם מצחית). כך
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.