המסע לאיזור הגאונות.

אני: ״היי.״
הגוף שלי: "היי.״
אני: ״אפשר שאלה?״
הגוף שלי: "ברור, תמיד.״
אני: ״החוזקות שאנשים מדברים עליהן, מה הקטע בזה?״
הגוף שלי: ״מה הכוונה ב-מה הקטע בזה?״
אני: ״איך החוזקות האלה נוצרות?״
הגוף שלי: ״אה, שאלה טובה. זה בגלל הסינפסות.״
אני: מה?״
הגוף שלי: ״סינפסות. הקשרים בין הנוירונים במוח שלך. אלה שמאפשרים מעבר של מידע חשמלי וכימי בין נוירונים.״
אני: ״מה זה אומר?״
הגוף שלי: ״כשאתה צריך לעשות משהו, המידע עובר בתוך המוח ואני בוחר מה לעשות.״
אני: ״איך אתה בוחר?״
הגוף שלי: ״אני שואף לבחור את המעבר הכי קל, נוח וחלק כדי להגיע לתגובה.
אני: ״מה זה אומר?״
הגוף שלי: ״ככל שהסינפסות, הקשר בין הנוירונים חזק יותר, המעבר ביניהם חלק יותר. ככה קורה שכצריך להגיב למשהו מסוים, אני מעדיף את המעברים האלה.״
אני: ״יכול לתת דוגמא?״
הגוף שלי: ״כשאתה צריך לנהל פגישה, האם אתה עושה את זה עם אמפטיה? או ביצירתיות? זה נקבע על פי אילו כישורים זמינים לך. הזמינות הזו נמדדת ב-כמה הגישה אליהם קלה וחלקה.״
אני: ״ואז?״
הגוף שלי: ״כשאני רוצה לגשת ליכולות שלך, אני הולך דרך הסינפסות המגובשות שלך, שם הנוירונים מחוברים הכי חזק, ולכן קל לעבור דרכם. אם קל לי לגשת לאמפטיה, זה מה שאעשה. אני עובר דרכם שוב ושוב, וככה הם מתגבשים ומתחזקים. ככה נקבעים הכישורים שלך.״
אני: ״כישורים?״
הגוף שלי: ״כן.״
אני: ״אבל אם אני רוצה לבחור תגובה אחרת, לא מהצמתים הללו?״
הגוף שלי: ״אז אתה מתחיל להרגיש לא טבעי, שזה לא אתה. אתה משקיע שם הרבה יותר אנרגיה, ואז מגלה שגם הביצועים שלך משתנים.״
אני: ״אז למה לא לגבש עוד כישורים?״
הגוף שלי: הקשרים החזקים שלך, הסינפסות, הן מתגבשות בגיל צעיר. משם זה כמעט ולא משתנה. מאותו שלב הכישורים שלך די קבועים.״
אני: ״אוקי, ומה עם שאר הסינפסות? אלה שפחות חזקות?״
הגוף שלי: ״הן מתות.״
אני: ״מתות?״
הגוף שלי: ״כן.״
אני: ״איך אפשר להחיות אותן?״
הגוף שלי: ״למה לך לעשות את זה?״
אני: ״לא יודע…״
הגוף שלי: ״אחרי גיל ההתבגרות אני מתחיל להרוג את הקשרים הלא חזקים שלך כדי להתמקד באלה החזקים.״
אני: ״במה שאני חזק בו?״
הגוף שלי: ״כן.״
אני: ״אז למה נראה לנו שצריך להשתפר במה שאנחנו לא חזקים בו?״
הגוף שלי: ״אתה שואל אותי?״
אני: ״כן.״
הגוף שלי: ״לא יודע, אלה דברים שאתם המצאתם.״
אני: ״אוקיי, אז מתמקדים בחוזקות?״
הגוף שלי: ״כן, ואז אני מוליך את המידע שוב ושוב באותן סינפסות, והן מתגבשות אפילו יותר.״
אני: ״איך אני יודע שזה באמת קורה?״
הגוף שלי: ״אתה מרגיש את זה.״
אני: ״איפה?״
הגוף שלי: כשזה קורה אתה מרגיש טבעי בכל הגוף״.
אני: ״טבעי?״
הגוף שלי: ״כן, ואתה אפילו נהנה מזה.״
אני: ״מה זה אומר נהנה?״
הגוף שלי: ״כשהמידע בסינפסות שלך עובר בקלות, זה קורה בצורה מהירה, חלקה ובשני הכיוונים. וזה נראה לך זורם. יש בגוף תחושה מרגיעה. אתה עושה דברים בלי מאמץ.״
אני: ״וואללה.״
הגוף שלי: ״כן, וזו גם הסיבה שבשבילך משהו אחד נראה קל, ולאחרים נראה מורכב.״
אני: ״וואללה, כי הסינפסות שלהם מסודרות אחרת…״
הגוף שלי: ״בדיוק. הבנת את זה.״
אני: ״אוקיי, אז איך מגלים את זה?״
הגוף שלי: מגלים את מה?״
אני: ״איך מגלים את הסינפסות שלי? את הקשרים החזקים?״
הגוף: ״בודקים מה עשית בעבר.״
אני: ״מה הכוונה?״
הגוף שלי: ״חוזרים לאירועים שקרו לך בעבר ובודקים איך התנהגת בהם.״
אני: ״ואז?״
הגוף שלי: ״כשתתחיל להבחין בין דפוסים שביצעת שוב ושוב, תתחיל לקבל רמז לסינפסות המגובשות אצלך במוח.״
אני: ״אלה הדפוסים החוזרים שלי?״
הגוף שלי: ״כן.״
אני: ״החוזקות.״
הגוף שלי: ״כן. מה שאתה עושה באיזור הגאונות שלך.״

********

אם נהנית מהשיחה ורוצה לגלות את החוזקות, את איזור הגאונות והתפקיד הלא-רשמי שלך, יש לי בשבילך מתנה לשנה החדשה.

בנוסף לסדנאות, לייעוצים ולתהליכים האישיים שאני עושה עם אנשים, בניתי גם תהליך דיגיטלי שמסייע להם לגלות את איזור הגאונות שלהם, בעצמם.

********

זהו ׳המסע לאיזור הגאונות.׳

כדי שהבוס/ית שלך י/תראה את הייחודיות שלך.
כדי לבדל אותך בתחרות על המשרה שאת/ה רוצה.
כדי לעבוד עם מוטיבציה פנימית במקום חיצונית.
כדי להישאר רלוונטי כשמתחילים שינויים.
כדי שלא ירצו להחליף אותך.
כדי להשאיר חותם.

********

רוצה להצטרף?
מזמין אותך לקבל אותו ישירות לטלפון שלך, להתחיל אותו בזמנך החופשי, ובחינם.

כל הפרטים בקישור כאן למטה.

אה, ויש לכם כמובן קדימות לפני אחרים. אז בבקשה לא לשתף את זה עדיין.

ודבר אחרון, מאחר והמסע משוחרר בתזמונים, ה 20 הראשונים יקבלו גישה מיידית, והשאר ייכנסו לרשימת המתנה.
בכל כמה ימים משתחרר תזמון חדש:

https://linchpin.co.il/genius-journey/

אני מאחל לכם שנה גאונית 😀