^^^^^^^^^^^^^^^^
מי ישפיע עליך הכי הרבה?
סט גודין כותב:
״רוב האנשים לא מאמינים לפרסומות.
חלקם לא מאמינים למה שאתה תספר להם.
הם מאמינים יותר למה שחברים שלהם יספרו להם.
ויותר מהכל הם מאמינים למה שהם מספרים לעצמם.״
לכן הסיפור שישנה אותך הכי הרבה הוא הסיפור שאתה מספר לעצמך.
הבלוג שישפיע עליך הכי הרבה הוא זה שאתה תכתוב,
והתובנה שתשנה אותך הכי הרבה היא זו שתגיע אליה בעצמך.
האימפקט העיקרי של הכתיבה שלי הוא לא עליך, אלא עלי.
^^^^^^^^^^^^^^^^
יצירתיות.
כשנכנסים לאתר אינטרנט של לגו, רואים ששני הערכים הראשונים שהם מצהירים על עצמם הם דימיון ויצירתיות.
אבל כשמדפדפים בעמודים הפנימיים רואים ש 98% מהמוצרים בחנות הם סטים להרכבה מתוך חוברת עם הוראות.
כמה דימיון ויצירתיות צריך להפגין כדי לעקוב אחר הוראות בחוברת?
האם גם אצלך בארגון כתובים על הקיר ערכים כמו יצירתיות ודימיון, ואז כשנכנסים פנימה רואים שמה שאנשים עושים זה למלא אחר הוראות בגלל הפחד לטעות?
^^^^^^^^^^^^^^^^
תאגיד של איש אחד.
אנשים שכותבים בלינקדאין שהם המנכ״ל, היו״ר, הנשיא, מנהל הקריאייטיב וגם המייסד, כמעט תמיד עובדים בארגון של איש אחד…
באחד הראיונות שלו, אומר השף מושיק רוט שהוא לא מאמין בביטוי ׳מצויינות יצירתית׳, כי אי אפשר להיות גם פרפקציוניסט וגם יוצר.
צריך, הוא טוען, לייצר הפרדה בין זה שיוצר את הדברים לבין זה שדואג שהם ייצאו מושלמים. ליצור מרחק בין היצירתיות ליצירה עצמה.
אז השאלה היא לא האם ׳המנכ״ל׳ מיישם את כל הרעיונות של ׳איש הקראייטיב׳.
השאלה היא האם אתה יודע להחליף את הכובעים כשצריך.
אם לא, אולי כדאי לקחת מישהו שיעזור לך.
^^^^^^^^^^^^^^^^
מי שאין לו.
למוזיקאים יש משפט: Tone is in your fingers.
גם אם תקנה את אותה גיטרה של ברוס ספרינגסטין, את אותו מגבר של בוב דילן ואת אותם אפקטים של אריק קלפטון, הסאונד שלך יישמע כמו שאתה מנגן, ולא כמו הסאונד שלהם.
כי הצליל המיוחד שלהם מופק דרכם, לא מכלי שכל אחד יכול להחזיק.
וזה המזל שלנו.
כשלכולם יש גישה לאותו מידע, לאותם כלים ולאותה טכנולוגיה, מה שיקבע אם תהיה ייחודי הוא אם יש לך סגנון משלך.
הסיבה שטאלנטים פחות חוששים מחדירה של טכנולוגיה, היא שהם יודעים שאת הסגנון שלהם אי אפשר להעתיק, ואת הסאונד שלהם קשה לשכפל.
לכן, הם יודעים, בינה מלאכותית לא תחסל אותם, היא תשדרג אותם.
^^^^^^^^^^^^^^^^
אין לנו מספיק.
ליאו פנדר ייסד את המותג Fender, אחת החברות הגדולות בעולם לייצור גיטרות חשמליות.
אבל אם תבקרו במוזיאון החברה, תגלה שליאו פנדר בעצמו מעולם לא ניגן בגיטרה, הוא אפילו לא למד לנגן.
אין לי מושג האם בגלל זה המותג שלו מצליח.
אני רק יודע שלאנשים שנכנסים לתחום שהם לא בקיאים בו, יש לפעמים יתרון.
זה מאלץ אותם להקשיב יותר ללקוחות, לשאול יותר שאלות, להתקרב יותר לאנשים כדי להבין מה הם רוצים ״כי אנחנו לא יודעים מספיק״.
אז לפעמים זה בסדר שאתה לא יודע מספיק.
וזה בסדר שאין לך הרבה כסף בעסק, כי זה מאלץ אותך לשמור על פוקוס, לעשות טעויות יותר מהר.
זה בסדר שאין לך מספיק אמצעים, כי זה מאלץ אותך לפתח את היכולות שלך במקום לקנות אותן.
זה בסדר שאין לך עדיין מוניטין, כי זה מאפשר לך לקחת יותר סיכונים מאלה שיש להם מוניטין ומפחדים לאבד אותם.
וזה בסדר שאנחנו לא מושלמים, כי זה מה שהיקום רוצה, שנאלץ לבקש עזרה מאחרים וככה להשאר ביחד.
לעיתים, ההתקדמות שלנו טובה יותר כשאין לנו מספיק ממשהו.