ניתוחים פלסטיים הומצאו לאחר שרופא בשם הארולד גיליס הצליח לטפל בפצועי מלחמה שפניהם רוטשו.
האינטרנט הומצא לאחר שהאמריקאים הקימו רשת מבוזרת שנועדה לעזור להם להגיב במקרה של התקפה גרעינית מצד ברית המועצות.
והויאגרה הומצאה כשבניסוי לתרופה להפחתת לחץ דם אצל חולי לב נצפתה תופעת לוואי מטרידה. זיקפה.
בכל המקרים ההמצאה הגיעה בעקבות ידע שהתגלה בתחום אחד, והומר לרעיון בתחום אחר.
******
ס׳תכלו רגע על המודל פה למעלה ששייך לסופר מארטי ניומייאר, ומציג מאיפה מגיעים הרעיונות שלנו- הידע והדמיון.
ידע הוא כל מה שאתה מצליח לקלוט באמצעות החושים שלך. דמיון הוא כל מה שאתה מצליח להעלות בראש בלי להשתמש בחושים.
******
אם יש לך מעט ידע ומעט דמיון, אתה כנראה עושה מה שאנשים אחרים עושים.
אין לך מספיק ידע כדי לשאוב רעיונות מחוץ לתחום העיסוק שלך, ויש לך מעט מדי דימיון כדי ליצור משהו חדש. אתה יודע שאתה כזה אם אתה מחקה את המתחרים או הקולגות שלך.
אם יש לך מעט ידע והרבה דמיון, תוכל לחשוב על רעיון שהוא מקורי וחדש, אבל יש סיכוי שרק עבורך. אם היה לך יותר ידע, אולי היית מגלה שזה לא מקורי, או שזה לא מה שאנשים צריכים.
אם יש לך הרבה ידע ומעט דמיון, אתה יכול לקחת רעיון מתחום כלשהוא, ולהשליך אותו על התעשייה שלך.
אם למשל למדת משהו על גידול ילדים והשלכת אותו על ניהול עובדים, אתה כזה.
אם יש לך הרבה ידע והרבה דמיון, אתה יכול לייצר משהו חדש לעולם, כי אתה יודע הרבה על מה שקיים, ואתה משתמש בדמיון כדי ליצור משהו חדש לגמרי.
******
אז טוב שיהיה לך כמה שיותר ידע ודימיון, אבל גם בעולם של הרבה ידע ומעט דימיון אפשר להצליח.
אפשר להתחיל עם ידע שהוא לא רק מתחום העניין שלך (מתי קראת לאחרונה את העיתון יתד נאמן?), ולחשוב על תופעות מקבילות אצלך (מה אפשר ללמוד מדבורים על איך להפיץ רעיון?).
******
המפתח בלמידה יצירתית הוא לאסוף נקודות (ידע) ולהצליח לחבר אותן למשהו חדש (דימיון).