כשאתה נכנס לסניף של Seven Eleven בבנגקוק, הדבר הראשון שאתה שומע בכניסה הוא צליל ה׳דינג דונג׳ המפורסם.
זה לא נועד כדי להודיע למוכר שיש קונים בסניף, אלא כדי ליצור אצלך עוגן שמזכיר את החווייה של להיות בחנות.
גם בשדה התעופה, כשהכרוז קורא לא להשאיר תיקים ללא השגחה, הוא לא עושה את זה מטעמי ביטחון, אלא מטעמי אמון. הוא מעגן אצלך את החווייה והזיכרון של שהייה בשדה תעופה.
זה נועד לאותת לך חווייה של שליטה. אם שמעת את אותו צליל אתמול וגם היום, אתה במקום הנכון.
המוח החייתי שלנו מתוכנת כדי לוודא שנשרוד, לא כדי שנגלה חוויות חדשות. בדומה למוחם של בעלי החיים, הוא שואף שמה שהיה אתמול יהיה גם היום.
לכן כשאתה רוצה להעביר לאנשים מידע חדש, תתחיל ׳מהעולם הרגיל׳ שלהם. ספר להם סיפור שאת חלקו הם כבר מכירים. תתחיל ממה שהם כבר יודעים.
רק אז תוביל אותם לחווייה חדשה.