לפעמים, תחביב צריך להשאר תחביב.

כשבנקים בארה״ב נותנים הלוואות, הם מדרגים את הלקוחות על פי רמת הסיכון שלהם להחזיר את ההלוואה.

מסתבר שאם אתה בא לבנק ואומר שהחלטת לפתוח עסק במה שאתה אוהב לעשות, למשל בתחביב שלך, יהיה לך קשה לקבל הלוואה.

********

בנקאים נרתעים מלהעניק הלוואות לאנשים שעוסקים במה שהם אוהבים, כי הם מאמינים שאנשים כאלה:

1. קובעים לעצמם מטרות לא ריאליות, כי יש להם יותר מדי בטחון שמה שהם עושים יצליח.
2. הם נוטים לקחת סיכונים גדולים יותר מאחרים, ולכן גם נופלים יותר חזק.
3. מאחר והם עושים את מה שהם אוהבים, הם לא נוטים להתפשר על פחות ממושלם, מה שגורם להם לפספס הזדמנויות.
4. הם נוטים לקבל החלטות רגשיות במקום החלטות הגיוניות לטובת העסק שלהם.
5. הם נוטים לקחת אישית דברים שאנשים אומרים עליהם, מה שהופך את ההתנהלות שלהם לגרועה.
6. לא נעים להם לעיתים לגבות כסף, כי הם רואים את העבודה שלהם כפריביליגיה.
7. כדי להגיע למסה של לקוחות, נדרש לפעמים להפוך את המוצר שלך לבינוני, מה שבדר״כ לא מקובל על אנשים שעובדים במה שהם אוהבים.
8. כשהם מגלים שאנשים לא מוכנים לשלם על מה שהם מייצרים, קשה להם לעשות שינוי ביצירה שהם כל כך אוהבים.
9. אין להם איזון בין בית לעבודה, ולכן הם נשחקים יותר מהר מאחרים.

********

גם אם אתם מסכימים רק עם חלק מהדברים, שווה לחשוב האם לפתוח עסק במה שאנחנו אוהבים הוא הדבר הנכון לנו.

כשאני עובד עם אנשים על איזור הגאונות, אני לא מעודד אותם ללכת לעבוד באיזור הגאונות שלהם, אלא להכניס את איזור הגאונות לתוך העבודה שלהם.

לעיתים, במקום לשאוף לעבוד במה שאנחנו אוהבים, כדאי לשאוף לאהוב את מה שאנחנו עובדים בו.

שהתחביב יישאר תחביב.