לתאר משהו כתהליך, זה האמ-אמא של סטוריטלינג.

למשל:
״היינו שם, עכשיו אנחנו כאן, מחר נהיה במקום אחר.״
״החלטנו לנסות, זה מה שקרה, וזה מה שלמדנו.״

כי סטוריטלינג זה לא רק התפלפלות של דרמה, פיוטים וקטרזיס. אם תתאר משהו בשלבים, רוב הסיכויים שייצא לך סיפור.

********

לא חייבים להיות טרנטינו כדי לספר סיפור.
משתף פה בכמה טיפים קטנים שיעזרו לך לבנות סיפור בפגישה הבאה שלך:

1. חלק את זה ל 3, ואנשים יבינו את זה יותר.
2. לכל סיפור יש התחלה אמצע וסוף, לא חובה בסדר הזה.
3. כדי שאנשים יזכרו את הסיפור שלך, כדאי שהוא יהיה על אנשים. דברים אחרים אנחנו פחות זוכרים.
4. ברגע שהכנסת למשפט מילים כמו: ׳בגלל׳, ׳ואז׳, ׳אבל׳, יש לך סיפור.
5. אתה לא יוצר מתח כשאתה מציג מידע, אלא כשאתה מסתיר מידע. כדי להיות מעניין, תשאיר חלק מהפרטים להמשך.
6. אנשים אוהבים להיות שותפים ליצירת הסיפור. מניסיון, ציור על לוח לבן במקום שימוש במצגת מזמין יותר מעורבות.
7. לא הכל חייב להיות פתור בסיפור שלך. אם תציג את הבעיות שיש לך, אנשים יהיו מעורבים יותר וישמחו לתת פתרונות.
8. מילים מוחשיות עושות אימפקט בצד השני. ׳התרסק לתוך הקיר׳ עובד יותר מאשר ׳התנגש בקיר׳.
9. החלק הכי טוב בסיפור הוא כשמתרחש שינוי. מרע לטוב, משלילי לחיובי. למשל: ״נגמר לנו התקציב לקמפיין, ואז אנשים התחילו להיות יצירתיים.״
10. אנשים שונים, בתפקידים שונים, מדברים בשפה שונה. אם מדובר במנכ״לים, דבר איתם על כסף. אם מדובר במנהלי פרוייקטים, דבר איתם על חיסכון בזמן. כוון את המסר ואוצר המילים לקהל.

********

לא משנה אם זה מצגת, דו״ח או סתם פגישת עדכון, קח את התוכן שאתה מכין ותכניס בו בכל פעם טיפ אחד ממה ששמתי פה, כדי להפוך המסר ליותר מעניין וקליט.