מה היה קורה אם היו מציעים לך עוד כסף תמורת העבודה שלך?

בשנת 1947 ניסה מוחמד א-דיב, רועה צאן בדואי, להוציא עז שנכנסה למערה באיזור ים המלח בזמן שרעה את העדר.
כשהוא נכנס למערה החשוכה הוא מצא בה כדי חרס ובתוכם 3 קלפים כתובים בעברית.

המגילות הגנוזות בקומראן התגלו.

***

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?

אם יש לך ילדים קטנים, כנראה שגם אצלך בכל בוקר הורה אחד אחראי לארגן את הילדים, והורה שני אחראי על הכנת הסנדויצ׳ים.
מי שמארגן את הילדים עובד יותר קשה ממי שמכין את הסנדויצ׳ים. כי יותר קשה להניע ילדים לפעול מאשר להכין אוכל.

וגם בארגונים זה כך.
האתגר הגדול בארגון הוא להתמודד עם בני אדם, לא עם טכנולוגיה. יותר קשה לפתח מוטיבציה של עובדים מאשר לפתח מוצרים חדשים.

***

האם כסף משפיע על מוטיבציה של עובדים?

בניסוי שביצע פרופסור דן אריאלי בחברת אינטל, הוא בדק איך תמריץ כספי משפיע על המוטיבציה של העובדים כשהם חוזרים מחופשתם.

במסגרת הניסוי, ההנהלה הציעה בונוס של 100 שקלים במזומן לכל עובד במידה ויעמוד ביעד שנקבע לאותו יום ראשון בשבוע העבודה.

באופן לא מפתיע הבונוס העלה את הפיריון של אותו יום ב 5%. אך בימים הבאים הפיריון ירד בשיעור של עד 13% בהשוואה לעובדים שלא קיבלו כלל בונוס.

העובדים שקיבלו בונוס אמרו לעצמם: ״אתמול שילמו לי יותר אז עבדתי יותר קשה. אבל היום לא ישלמו לי יותר, אז למה לעבוד יותר קשה?״

במילים אחרות, הבונוס הכספי הביא בטווח הקצר לעלייה בפיריון, אך בטווח הארוך דווקא פגע בו.

***

אוקיי, אבל מה זה קשור לרועי צאן?

ארכיאולוגים שגילו את מה שמצא רועה הצאן א-דיב, הבינו שהם עלו על אוצר, והבטיחו בונוס כספי על כל פיסת מגילה נוספת שתתגלה.

זה השתלם.
עוד 11 מערות נמצאו כשבתוכן אלפי קטעי מגילות.
אך די מהר הבדואים המקומיים קלטו את הפורמט שבו מחולק הבונוס והחלו לקרוע את המגילות כדי להראות שמצאו יותר חלקים, ובכך לקבל יותר בונוסים.

במילים אחרות, הבונוס הכספי הביא ליותר תפוקה, אך גם פגע במוצר.

***

אז האם בונוסים כספיים באמת משתלמים?

אולי כן, אולי לא.
מאחר וכמעט בלתי אפשרי לעשות תחזית להתנהגות של בני אדם, לא ניתן לדעת בוודאות.

מה שכן אפשר לדעת, זה שאם בשבוע האחרון הכנת בעיקר סנדויצ׳ים בבוקר, אולי כדאי לשקול לעזור יותר עם הילדים.