מאי 2011, ערב, איצטדיון וומבלי, גמר ליגת האלופות בכדורגל. ברצלונה מנצחת את מנצ׳סטר יונייטד 3-1 וזוכה בגביע (נשים, תשארו איתי רגע).
שחקני מנצ׳סטר יונייטד נופלים מהרגליים אחרי שברצלונה מתישה אותם עם שיטת הטיקי-טאקה המפורסמת שלה.
שיטת טיקי-טאקה בכדורגל אומרת דבר פשוט: השחקנים צריכים להיות עסוקים בלמסור את הכדור, לא בלרוץ אחריו.
בטיקי-טאקה הכדור הוא זה שזז, לא השחקנים.
נזכרתי אתמול בטיקי-טאקה, כשמעצבת פנים אחת אמרה לי: ״בגלל הקורונה, כל הפרוייקטים שלי נעצרו. לקוחות לא יכולים לנסוע לחנויות לבחור ריהוט או תאורה.״
״אם נתקלת בבעיה, תשני את מה שאמור לזוז״׳, אמרתי לה. ״אם הלקוח לא יכול לצאת לקנות תאורה בחנות, אולי שהחנות תבוא אל הלקוח הביתה?״
גם חברת וורבי פארקר האמריקאית עושה טיקי-טאקה. היא מאפשרת ללקוח לקבל עם שליח עד הבית 5 זוגות משקפיים, למדוד, ולשלוח בחזרה את מה שלא רוצים. המשקפיים הם אלה שזזים, לא הלקוח.
כשמשהו משתבש, נסו לשנות את מה שאמור לזוז ותראו מה קורה.