מי קבע שצריך לגדול?

כשילד נופל ומקבל מכה, הדבר הראשון שהוא עושה זה לבדוק אם יש סביבו אנשים.

אם יש אנשים, הוא מתחיל לבכות.
אם אין, הוא קם וממשיך לשחק.

הקהל מעצב את החווייה.

אם בחדשות לא היו מדווחים על פיגועי טרור, כנראה שהיו מתרחשים הרבה פחות פיגועים. כי זה לא עובד אם אין קהל.

אם אתה רוצה להתמיד, להתמקד, להכיר את עצמך, להשתפר, לרדת במשקל או לסיים משימה בזמן, תעשה לך קהל.

במחקר שבחן מאות בעיטות פנדל בכדורגל, נמצא שכמעט שליש מהבעיטות נבעטות למרכז השער.

כלומר בשליש מהמקרים, אם השוער לא יזוז מהמקום הוא יעצור את הבעיטה.

אותו מחקר גם גילה שב 94% מהמקרים השוערים דווקא מעדיפים לקפוץ לצדדים כדי לנסות להדוף את הכדור.

אם הסיכוי הכי גבוה לעצור את הבעיטה הוא כשנשארים לעמוד, למה השוערים מעדיפים לקפוץ? מה, הם לא קוראים מחקרים?

********

מסופר על דייג אחד שישב על המזח עם חכה ביד.

עבר לידו איש בחליפה ששאל למה הוא מבזבז את הזמן בדיג עם חכה, כשהוא יכול לקנות סירה קטנה ולדוג בתוך הים.
״למה אני צריך את זה?״ שאל הדייג.
״כי אז תרוויח יותר כסף, תוכל לקנות סירה עם מנוף, ולדוג דגים הרבה יותר גדולים.״
״למה אני צריך את זה?״ שאל שוב הדייג.
״כי אז תרוויח יותר כסף ותוכל לקנות עוד סירות ודייגים שיעבדו בשבילך.״
״ולמה אני צריך את זה?״
״יהיה לך צי אוניות דיג ותהיה איש עשיר…״
״ואז מה?״
״ואז תוכל לשבת ולדוג בכיף בלי דאגות.״

״אבל זה מה שאני עושה עכשיו״, אמר הדייג.

********

למה שוערים לא נשארים לעמוד?

החוקרים שאלו 32 שוערים מקצוענים כמה ירגישו רע (מ 1 עד 10) אם יספגו שער אחרי שזינקו, וכמה רע הם ירגישו אם לא יזנקו.

רובם אמרו שירגישו רע יותר אם ישארו לעמוד.

החוקרים הבינו שהסיבה להחלטה לקפוץ היא מנטלית. אם אתה לא זז והכדור נכנס זו אשמה שלך. אם אתה זז, האנשים מסביב לפחות רואים שהתאמצת.

במילים אחרות, השוערים מקבלים החלטה פחות אפקטיבית כדי לעמוד בציפיות של הסביבה.

********

מי קבע שחייבים לצאת מאיזור הנוחות?

לפני כמה זמן נפגשתי עם מישהי מצליחה במקום העבודה שלה, אבל הרגישה שהיא צריכה להיות יותר מקצוענית.

״אני חושבת שאתחיל לקרוא בלוגים.״ היא אמרה, ״עד עכשיו זה לא ממש עניין אותי, אבל, אתה יודע, אני חייבת לצאת מאיזור הנוחות שלי.״

********

כשאנשים מקבלים מהסביבה פמפומים על יציאה מאיזור הנוחות, מה שהם עלולים להבין זה שאם משהו מרגיש נוח, אם משהו מרגיש טוב, כנראה שמשהו לא בסדר.

״אסור לעמוד במקום, צריך לזוז לאיפה שלא נוח.״ אנחנו אומרים.

********

אז אנחנו קופצים, בעיקר כי זה מה שהסביבה מצפה, לא כי זה הדבר הנכון לעשות.

אבל מי אמר שאתה חייב לגדול ב 20% השנה? מי אמר שאתה חייב להתקדם להיות מנהל? מי קבע שאתה חייב לגייס עוד עובדים? ומי אמר שגם אתה צריך פודקאסט?

********

אולי במקום לצאת מאיזור הנוחות, נכנס אליו?

מה אם נביא את איזור הנוחות, זה שיש לנו בו הכי הרבה ניסיון, זה שיש לנו יתרון על הסביבה, זה שהוא איזור הגאונות שלנו, פנימה לתוך הסיטואציה?

אמרתי לה בפגישה שאם היא לא עשתה את זה עד גיל 40, זה לא אומר שצריך להתחיל עכשיו.
במקום זה יש לה 40 שנה ניסיון במשהו שכן הוכיח את עצמו בעבר.

אולי כדאי לבדוק מה הוא?

********

כשתהיה באיזור הגאונות שלך, זה שמרגיש לך טבעי ונוח, זה שמרגיש לך הכי אמיתי ושיגרום לך לא להפסיק, אולי תגלה שדווקא לא כדאי לצאת ממנו.

חלק קוראים לזה איזור הנוחות, חלק קוראים לזה Flow.

לא תמיד צריך לקפוץ.