שמעתי איזה ראיון עם ירון גלאי, אחד המייסדים באאוטבריין שאמר: ״מה שאאוטבריין עושה זה להחליף תקווה באסטרטגיה.״
וזה מזכיר לי מחשבה על ההבדל בין תקווה לאמונה.
תקווה היא הצהרה על מה שאתה רוצה שיהיה לך, אמונה היא הצהרה על מה שאתה מוכן לעשות כדי לקבל את זה.
תקווה מצהירה על זה שיש לך רצון, אמונה מצהירה על זה שיש לך תוכנית. הראשונה מחכה שתבוא הזדמנות, השניה לוקחת אחריות.
אז עדיף אמונה מאשר תקווה, ועדיף בצוות איש אחד עם אסטרטגיה מאשר 10 אנשים עם רצון.
מעניין? מוזמנים לשתף…
מצרף תרגיל של דן אריאלי שעוזר להחליט ׳מתי להגיד לא לדברים שמבקשים מאיתנו?׳ אם מישהו שואל אותך האם תוכל לעשות משהו, תחשוב מה היה קורה
קורס סטוריטלינג? סדנאת יצירתיות? אימון יוגה? זה לא העצמה. זכות להכשל, אפשרות להתנסות, כח להחליט. זו העצמה. ******* לא משפרים יצירתיות על ידי כך שנותנים
בפעם הבאה שאתה קורא ספר של מישהו מצליח, תציץ בדפים האחרונים, איפה שכתוב אילו ספרים הוא בעצמו קרא כדי לכתוב את הספר.תמצא שם שמות של
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.