שמעתי איזה ראיון עם ירון גלאי, אחד המייסדים באאוטבריין שאמר: ״מה שאאוטבריין עושה זה להחליף תקווה באסטרטגיה.״
וזה מזכיר לי מחשבה על ההבדל בין תקווה לאמונה.
תקווה היא הצהרה על מה שאתה רוצה שיהיה לך, אמונה היא הצהרה על מה שאתה מוכן לעשות כדי לקבל את זה.
תקווה מצהירה על זה שיש לך רצון, אמונה מצהירה על זה שיש לך תוכנית. הראשונה מחכה שתבוא הזדמנות, השניה לוקחת אחריות.
אז עדיף אמונה מאשר תקווה, ועדיף בצוות איש אחד עם אסטרטגיה מאשר 10 אנשים עם רצון.
מעניין? מוזמנים לשתף…
כשילד נופל ומקבל מכה, הדבר הראשון שהוא עושה זה לבדוק אם יש סביבו אנשים. אם יש אנשים, הוא מתחיל לבכות.אם אין, הוא קם וממשיך לשחק.
הסיבה שיש לך אומץ לקפוץ ממטוס בגובה 4 קילומטר, היא לא שיש לך מצנח על הגב, אלא שיש עוד אנשים אחרים שצנחו לפניך. הסיבה שהעובדים
אם 20% מבני המשפחה עושים 80% מהמטלות בבית, יכול להיות שמשהו בשותפות צריך להשתנות. אם 80% מההחלטות מתקבלות על ידי 20% מהאנשים, זה רמז לכך
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.