כששאלו את הסופר אייזיק אסימוב איך הוא הצליח לכתוב יותר מ 500 (!) ספרים בקריירה, הוא ענה שבכל בוקר הוא היה מתיישב ליד מכונת הכתיבה שלו ב 6:30 וכותב רצוף עד ארוחת הצהריים.
״לא אכפת לי״, הוא אמר, ״אם הסיפור שאני כותב הוא טוב או לא. אני פשוט כותב בלי הפסקה.״
אסימוב הפך לסופר המדע הבדיוני המצליח בעולם, זכה ב 14 תוארי דוקטור לשם כבוד, ואפילו לאסטרואיד על שמו.
***
כשהילד שלך אומר שהוא לא יודע לגרוב גרביים או לצייר רכבת, בקש ממנו להראות לך את הנסיונות הלא מוצלחים שלו.
כשמישהו אומר לך שהוא לא יודע לכתוב טוב, בקש ממנו להראות לך את הפוסטים הלא טובים.
מנטור השיווק סט גודין אומר שלא קיים דבר כזה מחסום כתיבה.
כשמישהו אומר לו שהוא לא מצליח לכתוב משהו טוב, גודין שואל האם הבחור יכול להראות לו את הנסיונות הגרועים.
כשהוא רואה שאין כאלה, גודין מבין שהבחור לא סובל ממחסום כתיבה, אלא סובל מפחד לכתוב משהו גרוע.
***
80% ממה שאתה עושה בהתחלה לא משתלם.
מה שחוק פארטו בעצם אומר, זה שכדי לעשות את ה 20% פעולות שמביאות לך 80% מהתוצאות, אתה חייב לעשות גם את הפעולות הלא משתלמות. רק אז תוכל להבין מה משתלם ומה לא.
כדי לכתוב משהו טוב, אתה חייב לכתוב גם את מה שלא טוב.
רוב הפוסטים הראשונים שכתבתי כאן בקבוצה היו גרועים להחריד. אבל הייתי חייב לכתוב אותם כדי להגיע לטובים. לא היתה לי ברירה.
כשתינוק רוצה להתחיל לדבר, הוא לא בודק האם מה שיש לו להגיד יצליח או לא, הוא מתחיל לדבר. הוא חייב לדבר קודם המון שטויות כדי להתחיל להגיד משהו טוב.
זה לא חייב להיות טוב כדי להתחיל. זה צריך להתחיל.
***
זה לא בשביל לשפר את הכתיבה שלך, זה בשביל לשפר אותך.
כשאתה מונע מהילד שלך לנסות משהו מהפחד שזה לא יצליח לו, אתה מקטין לו את תחושת המסוגלות. אותו דבר כשאתה מונע מעצמך לכתוב מהפחד שזה לא יהיה טוב.
אבל כשאתה כותב בלי המחשבה האם זה טוב או לא, אתה מתחיל לעבוד על האומץ לכתוב גם דברים לא טובים.
השינוי הזה גורם לך להתפנות לפתח את עצמך, במקום לפתח את התכנים שלך.
וזה שווה אפילו יותר מאסטרואיד על שמך.