תפסיקו לקרוא.

אז איך מגבשים גישה שעוזרת לעשות דברים אחרת? איך מציגים רעיון חדש שיש לך? איך משנים את מה שהבוס שלי חושב על זה? ומה עושים כדי להתחיל?

משתף פה כמה נקודות שחלקם מניסיון שלי, וחלקם למדתי מאחרים.

********

אם זו פעם ראשונה שלך, תעבוד לפי הכללים.
אל תכין פתיתים בפעם הראשונה, שלא לפי ההוראות. אתה צריך להכיר את החומרים, את התהליכים, את הטעם, לפני שאתה עושה בהם שינוי.
לפני שאתה יוצר כללים חדשים, תעבוד לפי הישנים.

********

תעשה את זה שונה, אבל לא שונה מדי. רוצה להעביר הרצאה בצורה שונה? אל תעביר אותה ללא מצגת, כשכולם בעמידה ובחיק הטבע. אל תשנה לאנשים יותר מדי דברים, הם צריכים לפגוש את המוכר והידוע. אנשים לא ילכו אחריך אם תראה להם יותר מדי שינויים. הכלל אומר- לא חוצים תהום בשני דילוגים.
קח משהו אחד (רק אחד) ותקצין אותו.

********

בחרת אחד? אל תעשה אותו קצת שונה, אלא מאד שונה. אם בחרת שההרצאה תהיה ללא מצגת, אל תביא תמונות ותחלק לאנשים, צייר הכל על הלוח או תן לאנשים לדמיין לבד. אל תעשה חצי שינוי.

********

תבדוק מי הקהל שמולך, ואז תבחר איך להציג את הרעיון שלך. אם זה מול מנהלים זוטרים, תראה להם מה יקרה אם נעשה את השינוי. אם זה מול הנהלה בכירה, תראה להם מה יקרה אם לא נעשה את השינוי.
אנשים, בתפקידים שונים, צריכים מידע אחר.

********

כדי לשכנע ולהדליק, תבנה פרוטוטייפ. אנשים רוצים לראות את זה, לא לשמוע על זה. בנוסף, פרוטוטייפ יעזור לך להתגבר על הפרפקציוניזם שיש לך.

********

אם תבקש מהבוס שלך אישור להתחיל, תיפול למלכודת הקרדיט. מלכודת הקרדיט מסבירה שאם הבוס שלך מאשר לך לעשות משהו וזה נכשל, הוא יחטוף על הראש. אם זה מצליח, אתה תקבל את הקרדיט. לבוס שלך אין אינטרס ללכת על עסקה כזו. אז תתחיל בלי לבקש רשות.

********

מי שמנסה לשפר את המיומנות והידע שלו כדי להתחיל ליצור, לרוב לא עושה דבר חדש מחשש לאבד את הקרדיט שהוא צבר. ככל שאנשים מיומנים ומוערכים יותר, יש להם פחות דרייב לעשות משהו חדש שיכול להרוס את המוניטין שהם צברו. אתה לא צריך להיות מאסטר כדי להתחיל.

********

רוצה לרתום אנשים? תראה להם את הבעיות שיש ברעיון. כשמישהו מראה לך איך אפשר לפתור בעיה שיש לך, הוא הופך להיות חלק מהרעיון שלך. אל תראה רק כמה הרעיון שלך ישים ומדהים, דבר גם על הדברים הפחות זוהרים, זה בונה אמון.

********

כשאתה מציג למישהו רעיון, תראה לו איך זה פותר את הבעיה הספציפית שלו, לא של כל הארגון. לאנשים אין זמן וקשב לפתרונות שלא קשורות אליהם ישירות.

********

לרוב האנשים לא אכפת מהרעיון שלך, אכפת להם מה אנשים אחרים חושבים על הרעיון. תבחר אנשי מפתח שיתמכו בך.

********

תן לזה שם. כשנותנים שם למשהו, אנשים יכולים לדבר על זה. הם מרגישים שיש לזה חיים, שאפשר לשחק עם זה. לתת שם למשהו נותן לנו תחושת שליטה עליו.

********

עושה סיעור מוחות? תתחילו לבד. תבקש מכל אחד להביא לפגישה 25 רעיונות, ואז תתחילו מהרעיון העשירי. למה? כי בהתחלה כולם מביאים את אותם רעיונות בנאליים.

********

אל תשפר משהו, שנה אותו. אנשים לא רוצים לשפר ב 10%, הם רוצים לעשות שינוי, לעשות היסטוריה, שיזכרו אותם. בשינוי שאני עושה בתהליך גיוס עובדים, אני לא עוזר לאנשים לכתוב קורות חיים יותר טובים, אני מבטל את קורות החיים.

********

אל תנסה להפוך משהו ליותר גדול, כי אין לך מספיק משאבים לזה. הדרך היא לא לכתוב יותר פוסטים, לצלם יותר וידאו או להקליט עוד פודקאסטים. הדרך היא לתת משהו שונה.

********

אל תתבדל רק כדי שיראו אותך, אלא כדי לתת ערך ללקוח. ג׳ף בזוס לקח את הכסף שהיה צריך לשים על פרסום והשקיע אותו במשלוחים חינם. במסעדת ההמבורגרים של שטיינברג הוא חסך בעובדים כדי לתת ללקוח המבורגר יותר איכותי, לא רק כדי להיות שונה.

********

זה יכול להצליח, ויכול לא. הפעולה המשטרתית היתה הצלחה כבירה, המסעדה של שטיינברג נסגרה בעקבות הקורונה. השאלה היא לא האם הרעיון שלך יצליח. השאלה היא האם יש לך אומץ לנסות את זה.

********

תפסיקו לקרוא. כשיש לך מספיק מידע כדי לצאת לדרך, תפסיק לקרוא על זה בספרים, במאמרים או בתוכן אחר.
למה? כי זה יעודד אותך להמשיך לחשוב, להתלבט ולהוסיף עוד שיקולים, במקום להתחיל. זה מזין את השדון בראש ורק יעכב אותך.

איך יודעים שיש לי מספיק מידע? אם אחרי שקראת אותו, יש לך בראש פעולה אחת שאפשר לעשות, זה הזמן להתחיל לפעול, לא להמשיך לקרוא.

********

הסיבה העיקרית שאנחנו לא עושים משהו חדש היא לא כי אין לנו רעיון או כסף או זמן, אלא כי אנחנו מפחדים.
אני, אתם, כולנו. מה אנחנו הולכים לעשות עם זה?