למה נהגים מתעצבנים על פקקים, אבל מאיטים ליד תאונות רק כדי לגרום לעוד פקקים?

כי זה מסקרן.
(כן, אבל למה?)

כי 3 הדברים שהמוח שלנו נמשך אליהם הכי הרבה נקבעים על פי:

  • האם זה יכול להרוג אותי.
  • האם אני יכול לקיים עם זה יחסים.
  • האם אני יכול לאכול את זה.

אלה הדברים שמשאירים אותנו בחיים, אנחנו לא יכולים להתעלם מהם. כשהמוח נחשף להם, הוא מקפיץ הודעה: ׳זה מעניין!׳.

באותו רגע אתה עוצר, מתחיל להקשיב, שואל שאלות, הופך לממוקד, מגביר מוטיבציה, מרגיש פחות פחד, מוכן להסתכן ומתמסר (וגם עושה פקקים).
במילים אחרות, כשאתה אומר על משהו שהוא ׳מעניין׳, אתה נהיה אמפטי, קשוב, אמיץ, ומתחיל להיות בכאן ועכשיו.

אז איך מגדילים סקרנות גם בלי לחשוב על מוות, סקס ואוכל?

  1. תבדוק את ההחלטות אתה מקבל. האם הן מונעות יותר מפחד מאשר סקרנות? אם כן, תשאל מה מעניין בדברים המפחידים שאתה פוגש.
  2. בשיחות עם אנשים תהיה פחות מעניין ויותר מתעניין. אחרי שמישהו מדבר, אל תחשוב מה להגיד, תחשוב מה לשאול.
  3. תעצור ליד יותר דברים, תגיד ׳מעניין׳.

כשאתה אומר על משהו ׳זה מעניין׳, הפרספקטיבה משתנה (ואז אתה גם שומע מישהו צופר מאחורה).

מעניין? מוזמנים לשתף…

פוסטים נוספים

יותר טוב כשלון.

באחד מגלי הקורונה האחרונים היו אנשים כל כך מיואשים, עד שהעדיפו להידבק-ולגמור-עם-זה. הבידודים, הסגרים, הבדיקות, החיסונים, הכל כבר נמאס עליהם, והם רק חיפשו מאומת לחבק

קרא עוד »

הזריקה חשובה מהתפיסה.

ב 1 בפברואר 2003 בשעה 7:59 בבוקר, נכנסה מעבורת החלל קולומביה לאטמוספירה בדרכה חזרה לכדור הארץ. כעבור כמה שניות היא התפרקה לגורמים, ושבעת האסטרונאוטים שעליה

קרא עוד »

רוצה להעמיק בהבנה?

קצת עליי...

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

Thank You For Submit the Form