בקיצור, מה כדאי שיקרה כדי שיהיה קשה להחליף אותך?
***
מסתבר לא כולם אהבו בהתחלה את מגדל אייפל.
לאחר הקמת המגדל, חלק גדול מהאזרחים בפריז דרש לפרק אותו בטענה ש׳הוא לא משתלב בנוף הפריזאי׳.
הסופר הצרפתי גי דה מופאסאן, אחד המתנגדים החריפים למגדל, היה יושב בכל בוקר לקפה במסעדה שבראש המגדל.
כששאלו אותו למה, הוא ענה שזהו המקום היחידי בפריז שבו אפשר לא לראות את המגדל.
אם אתה רוצה לראות את השוק שלך אחרת מכולם, אתה לא יכול לשבת בתוכו. אתה צריך לצאת החוצה, לראות אותו מהצד. להיות אאוטסיידר.
אאוטסיידרים הם אנשים יצירתיים. הם רואים דברים שאנשים שנמצאים בתוך הקהל לא רואים. יש להם יכולת לנתח דברים אחרת ולכן קשה להחליף אותם.
***
תרשה לעצמך לפעמים להיות אאוטסיידר.
אם היתה לך חברת תעופה, היו לך בדיוק אותם מטוסים כמו למתחרים שלך, עם אותם מנועים, והיית טס בדיוק באותה מהירות כמוהם מנקודה א׳ ל ב׳.
אם אתה אנליסט בבית השקעות, יש לך את אותו אקסל, ואת אותן תוכנות לניתוח מספרים כמו שיש לכל שאר האנליסטים בשוק.
ואם את קוסמטיקאית, יש לך את אותם קרמים כמו לקוסמטיקאיות אחרות, אותו כיסא טיפולים, ויש לך את אותה מראה שמגדילה שחורים.
אז במה את.ה שונה?
לא בפרמטרים חומריים של העבודה שלך, אלא בפרמטרים רגשיים כמו היצירתיות, האומץ, הסיפור, השיטה, האכפתיות, הפשן והאמון שאתה יוצר.
ככל שקל לכמת משהו, כך הערך שלו פחות כי יותר אנשים יכולים להחזיק בו. אי אפשר לכמת השקעה רגשית, ולכן אי אפשר להתחרות בה.
***
אז כדי להתאמן על הייחודיות שלך, דמיין שאתה מתחרה באמזון. זה יעזור לך להבין שהיכולת שלך להיות תחרותי לא יושבת על השקעה חומרית או טכנולוגית, אלא על השקעה רגשית.
האם אפשר לתעד את שלבי העבודה שלך על דף?
אם כן, אפשר למדוד בדיוק מה אתה עושה בכל רגע, ולדעת איך להפוך את זה ליותר מהיר וזול.
במילים אחרות, אפשר לדעת בדיוק כמה לשלם לך על מה שאתה נותן.
אם אנשים יכולים להחזיר לך גמול שווה ערך למה שנתת להם, זה אומר שקל לכמת את העבודה שלך, ואז ואפשר לדעת מתי להחליף אותך או להוציא אותך לאאוטסורס.
אם אתה רוצה שיהיה קשה להחליף אותך, אתה צריך לעשות דברים שהשווי שלהם לא פרופורציונלי למה שמשלמים לך.
למשל, לדעת לפתור בעיות לא צפויות.
זה בסדר להרוויח פחות ממה שאתה שווה, כל עוד זו המשכורת שאתה רוצה.