בשיר ׳שבת בבוקר׳ של אריק איינשטיין יש שורה נפלאה: ״אפשר לקטוף פרחים, כאלה שלא אסור…״.
במקום לדבר על פרחים שמותר, הילד מדבר על פרחים שלא אסור.
אולי כי ילדים רגילים לשמוע מאיתנו בעיקר מה אסור, מה לא לעשות, מה לא יפה ומה יקרה אם…, יותר מאשר מה כן מותר, מה ראוי, מה אתה יכול, מה כדאי ומה אפשרי.
קחו 24 שעות ותיספרו כמה פעמים אתם אומרים לאנשים מה לא, וכמה אתם מראים להם מה כן.
כשאנחנו אומרים מה לא, אנחנו שופטים אנשים. כשאנחנו מראים להם מה כן, אנחנו מכוונים אותם.
אל תהיה שופט, תהיה מורה.
מעניין? מוזמנים לשתף…
הסיבה הראשונה היא שאנשים לא מתחברים לעובדות אלא לסיפורים. הסיבה השניה היא שבריאת העולם הוא סיפור על מישהו קיבל החלטה לעשות משהו. בסיפור טוב יש
בדיחה ידועה מספרת שכמות שעות השינה שאדם ממוצע זקוק לה ביום, היא 5 דקות יותר. באופן מוזר, זה לפעמים מה שהבוס שלך חושב על כמות
שלושה אנשים ביקשו ממני לאחרונה לשים לינק לצירוף מישהו לקבוצה.אז שמתי לינק פה בסוף, אבל אני אומר מראש, אתם עלולים להיתקל בדילמת הקרדיט. ******** דילמת
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.