אם תשב ברכבת ליד שני אנשים שמדברים ביניהם, לא תהיה לך בעיה להתרכז.
אבל אם תשב ליד מישהו שמשוחח בטלפון, יהיה לך קשה לשמור על ריכוז.
כי כשאתה שומע רק צד אחד של השיחה, המוח שלך עסוק בלהשלים את הצד השני באמצעות הדימיון.
הוא מתחיל להמציא את הסיפור בעצמו.
המוח חייב לעשות את זה, הוא לא יכול להחזיק חצי סיפור בראש.
סופרים שכותבים ספרי מתח נוטים להשאיר חלק מהפרטים מחוץ לסיפור. זה מחייב את הקורא להשלים את הסיפור בעצמו בדימיון.
בכך הוא הופך למחבר שותף.
אם אתה רוצה לחבר אנשים לסיפור, תן להם לעצב חלק ממנו. תן להם להשלים חלק מהסיפור בעצמם, אל תגלה להם את כל הפרטים.