אם הריון היה נמשך חודש אחד במקום תשעה חודשים, האם היית עושה יותר ילדים?
האם היינו רואים יותר משפחות של 6, 7 ואפילו 10 ילדים?
חכו רגע עם התשובה.
***
מסופר על דייג אחד שישב על המזח עם חכה ביד.
עבר לידו איש בחליפה ששאל למה הוא מבזבז את הזמן בדיג עם חכה, כשהוא יכול לקנות סירה קטנה ולדוג בתוך הים.
״למה אני צריך את זה?״ שאל הדייג.
״כי אז תרוויח יותר כסף, תוכל לקנות סירה עם מנוף, ולדוג דגים הרבה יותר גדולים.״
״למה אני צריך את זה?״ שאל שוב הדייג.
״כי אז תרוויח יותר כסף ותוכל לקנות עוד סירות ודייגים שיעבדו בשבילך.״
״ולמה אני צריך את זה?״
״יהיה לך צי אוניות דיג ותהיה איש עשיר…״
״ואז מה?״
״ואז תוכל לשבת ולדוג בכיף בלי דאגות.״
״אבל זה מה שאני עושה עכשיו״, אמר הדייג.
***
חוק פרקינסון קובע שאם תהיה יותר עבודה, אנחנו נעבוד יותר. אם יהיה לנו יותר אוכל בצלחת, נאכל יותר. ואם עגלת הסופר תהיה יותר גדולה, נכניס בה יותר מוצרים.
׳ההיצע קובע את הביקוש׳, אומר פרקינסון.
***
לפני שהיה פה אינטרנט, עסק היה מוגבל לפעול באיזור הגיאוגראפי שלו. היה קשה להגיע לקהלים רחוקים והיית צריך להתמקד באנשים שאתה מכיר.
האינטרנט שינה את זה.
בלחיצת כפתור אתה יכול למכור לכל אחד בניו זילנד, בברזיל או בדובאי.
זה אומר שבלחיצת כפתור אתה יכול להגדיל את העסק שלך.
מה עלול לקרות אז?
אתה מתחיל לפנות לקהל רחב יותר, מה שהופך אותך לפחות מבודל ויותר ממוצע. החברה שלך יותר גדולה אז יש לך פחות תשומת לב לכל עובד ולכל לקוח, אתה נותן פחות ערך, אתה מתחיל להיות פחות אתה, הסטרס עולה.
***
אז על פי חוק פרקינסון אתה כנראה תגדיל את העסק שלך כי אפשר לעשות את זה בקלות.
אבל מי אמר שאתה צריך?
***
יש תחושה שמנסים לדחוף אותנו כל הזמן לגדול, לצמוח, להפוך לגרסה יותר טובה של עצמנו. מזכירים לנו להשתנות כל יום בעוד 1%.
אבל מה אם במקום גרסה יותר טובה של עצמנו, פשוט ננסה קודם להיות גרסה של עצמנו?
אולי במקום להיות שונה ב 1% כל יום, תנסה להיות 100% אתה כל יום?
***
אף אחד לא אמר שאתה חייב להשתנות, לגדול או לצמוח. תהיה אתה, זה הכי הרבה ערך שאתה יכול לתת.