השאלה היא לא מה הסיכוי שזה יצליח, אלא מה שווה את הסיכון שזה ייכשל.

כשיוהן גוטנברג המציא את מכונת הדפוס, 95% מהאנשים בעולם היו אנאלפבתים.

מי שמקים סטארטאפ יודע שהסיכוי שלו להכשל עומד על 95%. גם מי שמקים עסק, ומי שמתחרה במרתון. לכל אלה יש בערך את אותו סיכוי להכשל.

השאלה היא לא אם תכשל או לא. השאלה היא האם זה שווה את הסיכון.

מה היית עושה אם היית יודע שזה הולך להכשל? מה היית עושה אם היית יודע שכולם יידחו אותך? האם עדיין היית הולך על זה?

אם כן, כנראה שזה שווה את זה. 

המשורר נועם חורב כתב:

״אנחנו אף פעם לא מוצאים את האדם ׳הנכון׳, אנחנו מוצאים את האדם ששווה את הסיכון.״

תמצא את הדבר הזה ששווה להכשל בשבילו.

מעניין? מוזמנים לשתף…

פוסטים נוספים

אז אם מה שהיה פעם בגדר פתרון לבעיה יכול להפוך לנורמה (כמו נטילת ויאגרה לשיפור הביצועים), למה אנחנו מתעקשים למכור את השירותים והמוצרים שלנו רק למי שסובל מהבעיה?

האם תזונאיות צריכות למכור דיאטה רק לאנשים שמנים?האם יבואני רכב צריכים לפרסם מכוניות רק למי שנוסע באוטובוס? והאם כדי למכור נעליים צריך לפנות לנשים שהולכות

קרא עוד »

רוצה להעמיק בהבנה?

קצת עליי...

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

Thank You For Submit the Form