או לפחות, תהיה מודע להשלכות של זה.
בשני המקרים, החלק הרגשי במוח (בעיקר האמיגדלה) דומיננטי יותר מהחלק שאחראי לחשיבה הלוגית (בעיקר הקליפה הקדם מצחית).
כך יוצא שכשלקוח/הבוס מחמיא לנו, אנחנו מתפתים להבטיח דברים שלא בטוח שנוכל לעמוד בהם.
וכשמישהו מעצבן אותנו, אנחנו מקבלים החלטות שיש סיכוי שנתחרט עליהן.
אז כמו שלקיבה לוקח 20 דקות להבין שהיא מלאה, תעשה לך הרגל- להמתין עם התגובה כשאתה מזהה שהחלק הרגשי במוח הוא זה שדומיננטי.
מעניין? מוזמנים לשתף…
אם אתה חושב על קמפיין, תעבור לדבר במושגים של ׳מצליח-לא-מצליח׳, וזה ימנע ממך להתחיל. איך יודעים שמתחילה תנועה? כשאנשים מתחברים ומתחילים לדבר על זה.
איך זה שגולף וסנוקר נחשבים לספורט?ואיך זה שירי בחץ וקשת נחשב לענף באולימפיאדה? התרגלנו לחשוב שספורט אמור להכיל מאמץ, זיעה, קושי, משהו שדורש סבל פיזי.
בשנת 1973, כשגולדה מאיר נסעה לארה״ב לנסות לשכנע את הנרי קיסינג׳ר לשלוח נשק לישראל בזמן המלחמה, היא הזכירה לו את שורשיו היהודיים ואת מחוייבותו לעם
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.