עדיף לעבוד קשה מאשר לעבוד הרבה.

הסטרס שאנחנו חווים במהלך היום לא נובע מעבודה קשה, אלא מעבודה ארוכה.

זה לא הלחץ שאנחנו נתונים בו שמתיש אותנו, אלא העובדה שאנחנו לא נותנים לגוף להתאושש.
עובדים על משימה, מסיימים אותה, מתחילים עוד אחת, ומיד עוד אחת, ופוף מתחיל סטרס.

כדי שסטרס לא יתפתח, אנחנו צריכים לעבוד בספרינטים, לא במרתון. משימה, התאוששות, משימה, התאוששות.

אפשר לעבוד בשיטת 60/10 (60 דקות עבודה, 10 מנוחה), ואפשר גם 25/5. העיקר שניתן לגוף לנוח בין המשימות.

עדיף לייצר הרבה עבודה פר שעה, מאשר לייצר הרבה שעות עבודה.

מעניין? מוזמנים לשתף…

פוסטים נוספים

אז אם מה שהיה פעם בגדר פתרון לבעיה יכול להפוך לנורמה (כמו נטילת ויאגרה לשיפור הביצועים), למה אנחנו מתעקשים למכור את השירותים והמוצרים שלנו רק למי שסובל מהבעיה?

האם תזונאיות צריכות למכור דיאטה רק לאנשים שמנים?האם יבואני רכב צריכים לפרסם מכוניות רק למי שנוסע באוטובוס? והאם כדי למכור נעליים צריך לפנות לנשים שהולכות

קרא עוד »

רוצה להעמיק בהבנה?

קצת עליי...

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

Thank You For Submit the Form