אם קבוצת אנשים קובעת להפגש בשעה מסויימת, מי שגר הכי קרוב למקום המפגש יאחר בוודאות.
חוק בלתי כתוב קובע שככל שיש לך יותר זמן פנוי לצאת מהבית, כך יש יותר סיכוי שלא תצא בזמן.
אם אתה רוצה לצאת בזמן, כדאי שתעמיס על עצמך עוד משימות ומטלות.
כי דד-ליינים קשוחים מפקסים אותנו. ריבוי של משימות גורם לנו להיות ממוקדים יותר.
לכן אם רוצים שמשהו ייעשה במהירות וביעילות, צריך לתת אותו לאדם העסוק ביותר שמכירים.
כדי להגיש משימות בזמן, אל תצמצם את המשימות, צמצם את הזמן.
מעניין? מוזמנים לשתף…
אם 20% מבני המשפחה עושים 80% מהמטלות בבית, יכול להיות שמשהו בשותפות צריך להשתנות. אם 80% מההחלטות מתקבלות על ידי 20% מהאנשים, זה רמז לכך
כדי שאייל יוכל לשרוד בסוואנה, הוא לא צריך לרוץ יותר מהר מהאריות, אלא פחות לאט מהאיילים האחרים. ברוב המקרים, ׳מספיק׳ זה פחות ממה שאתה חושב.
מצרף תרגיל של דן אריאלי שעוזר להחליט ׳מתי להגיד לא לדברים שמבקשים מאיתנו?׳ אם מישהו שואל אותך האם תוכל לעשות משהו, תחשוב מה היה קורה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.