איך אפשר ׳לא-להסכים׳ טוב?

מנחה האירוע קורא בשמו של יוסי ורדי, המשקיע האגדי, לעלות לבמה לקול מחיאות הכפיים של עובדי החברה.

לפני שהוא מתחיל לדבר, ורדי זורק לקהל שהוא לא כל כך מבין מדוע הם מוחאים לו כפיים, שהרי מאז שהחברה שכרה אותו כיועץ חיצוני המניה רק יורדת.

********

אתם בפגישה בעבודה, מציגים רעיון, מראים שקף, מדברים על פתרון שגיבשתם בנוגע לבעיה כלשהי.

ואז זה קורה.

כשמישהו לא מסכים עם הרעיון שלך, רגשות נכנסים לתמונה. האגו נדרך, מנגנוני ההגנה נפתחים, זה מצב נפיץ ושביר שעלול לעורר כעס.

********

יוסי ורדי ידוע כאיש מצחיק, והוא מצהיר שהומור יכול לשבור קרח ולקרב בין בני אדם.

אבל האם לצחוק על עצמך יעבוד לכולם? למי לא?

********

פול גרהאם, אחד ממייסדי האקסלרטור Ycombinator כתב בבלוג שלו כבר ב 2008 על מה שהוא מכנה ׳ההיררכיה של אי-ההסכמה׳.

הוא מציין שהצורה הנחותה ביותר להביע טיעון במהלך ויכוח, הוא להעליב את הצד השני. אם מישהו כתב לכם פעם במהלך ויכוח ״אתה סתום״, זה זה.

שלב גבוה יותר בהיררכיה הוא להגיב לגופו של אדם, למשל לפסול אותו בגלל מעמדו.
״אם סנטור,״ מציין גרהאם, ״כותב מאמר שאומר שצריך להעלות את משכורות הסנטורים, יש שיגיבו ש-ברור שהוא יכתוב את זה, הרי הוא סנטור.״
זה טיעון רלוונטי יותר מהעלבה, אך הוא עדיין צורה חלשה של אי הסכמה, כי הוא לא עוסק בגופו של עניין, אלא בגופו של אדם.

שלב מעל זה, הוא תגובה לטון הדברים.
למשל, גרהאם נותן כדוגמא- ״אני לא מאמין שהכותב פוסל עיצוב אינטליגנטי בצורה כה פרשנית.״
זה עדיף מאשר לתקוף את המחבר, אך זו עדיין צורה חלשה של אי הסכמה.
אם הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לומר על משהו הוא לבקר את הטון שלו, אתה לא אומר הרבה.

סתירה.
למרות שזה עדיין לא נוגע ישירות במה שהדובר אמר, כשאתה מציג משהו שסותר את טענת הצג השני, זה השלב שבו אנחנו מקבלים סוף סוף תגובות למה שנאמר, ולא איך או על ידי מי.

טיעון נגד.
זוהי סתירה בתוספת נימוק או ראיות. לעתים קרובות, בשלב הזה שני אנשים מתווכחים בלהט על משהו שבעצם מתגלה כשני דברים שונים. לפעמים הם אפילו מסכימים אחד עם השני, אבל כל כך מרותקים לויכוח שלהם שהם לא מבינים את זה.

הפרכה.
כדי להפריך מישהו אתה צריך למצוא ׳אקדח מעשן׳, ציטוט כלשהו שאתה לא מסכים איתו, שאתה מרגיש שהוא טועה, ואז להסביר למה זה שגוי. עורכי דין עושים את זה בדר״כ במהלך חקירה נגדית.

להפריך את הנקודה המרכזית.
בעוד שהשלב הקודם כולל הפרכה של טיעון מינורי כמו עובדה או ציטוט כלשהו בדברי הצד השני, הצורה החזקה ביותר של אי הסכמה היא להפריך את הנקודה המרכזית של מישהו.

גרהאם מציע שאם נפעל על פי היררכיית אי-ההסכמה, הדבר יוביל לשיחות טובות יותר ולתוצאות משמחות יותר.

********

ההיררכיה של גרהאם הזכירה לי כמה נקודות שכתבתי פעם בעצמי, על איך כדי כדאי לנהוג ולהגיב בזמן ויכוח או דיון.

נותן לכם כמה מהן פה (בשבילי סוג של צ׳ק ליסט), ואם (בימים משוגעים כאלה) תיקחו אפילו אחת לדיון הבא עם מישהו, אולי עשיתי משהו טוב.

1. כשאתה כותב מילים כמו ׳כולם׳, ׳כל׳, ׳תמיד׳, ׳אסור׳, ׳לעולם׳? זה גורם לתוכן להשמע פחות אמין. שקול להחליף את זה למילים כמו ׳לפעמים׳, ׳כמעט׳, ׳חלק מהאנשים׳.
2. האם אתה מגיב מתוך סערת רגשות? אם כן, תדע שלא הראש הוא זה שפועל. הכלל אומר שלא כדאי לקבל החלטות בזמן כעס, ולא כדאי לתת הבטחות בזמן שמחה.
3. האם באת במטרה לשכנע? אם כן, אתה כנראה הולך להקשיב פחות. כדי להקשיב טוב, תבוא בלי מטרה.
4. לסיימון סינק יש טכניקה של 3 שלבים להתמודד עם עימות: 1. להגיד לצד השני איך אתה מרגיש, 2. להגיד לצד השני מה הוא עשה שגרם לך להרגיש כך, 3. איזה אימפקט יהיה לזה אם זה יימשך. סינק טוען שזה גורם לצד השני לקחת אחריות ולשנות את ההתנהגות.
5. אם יש משהו שאתה מסכים עם הצד השני, תתחיל עם זה.
6. בהרבה מקרים הצד השני לא צריך עצות או פתרונות, לפעמים זה רק צורך שזקוק למענה (למשל שמישהו סוף סוף יקשיב לו).
7. האם את מה שאתה כותב ברשתות חברתיות היית אומר גם פנים מול פנים? אם לא, אולי עדיף בכלל לא לכתוב את זה.
8. שימוש במטאפורות מעולם התוכן של הצד השני (ולא מעולם התוכן שלך) יגרום לו להבין אותך יותר.
9. כדי לעזור לצד השני להרגיש את העמדה שלך, שחקו משחק תפקידים. לאנשים במשחק יש פחות בעיה לנקוט זמנית בעמדה אחרת.
10. אם מישהו אומר משהו שונה מכולם, שווה להקשיב לו. הוא כנראה לקח סיכון כדי להגיד את זה, ולכן בחן את זה מכמה כיוונים שאולי שווה לבחון.
11. האם אמרת לפחות פעם אחת את המילה ׳מעניין׳? זה יכול להיות רמז לכך שאתה שם את הסקרנות שלך מעל הפחד.
12. ׳למה?׳ היא מילה שיפוטית. במקום זה נסו את ׳מה הסיבה ש…?׳
13. תדבר אחרון (במיוחד אם אתה הבכיר בשולחן). זה מאפשר לאחרים להתבטא, נותן כבוד לדעותיהם, ומאפשר לך להשיג עוד ׳דאטה׳ עבור הטיעונים שלך.
14. אם אתה מפחד לשמוע דעות מנוגדות, יש סיכוי שהטיעונים שלך לא חזקים מספיק, וכדאי לבדוק אותם. אם אתה פוחד ללכת לרופא שיניים, כנראה שאתה צריך.
15. יש הבדל בין עובדה לבין אמת. עובדה זה מה שקרה, אמת היא מה שאנחנו חושבים על מה שקרה. למשל, ברגע שהכנסת למשפט את המילה ׳בגלל׳, אתה כבר לא מציג עובדה, אלא את האמת שלך.

16. אי אפשר לרדת על מי שיורד על עצמו. כפי שיוסי ורדי גילה. הומור, והרבה פעמים הומור-עצמי-תבוסתני, עוזר לקרב בין בני אדם, לשבור את הקרח ואפילו לתת לך נקודות זכות בעימות.

אבל מסתבר שלא לכולם. במחקר שבוצע בשנת 2019 חוקרים אכן גילו שלצחוק על עצמך יכול להיות מועיל כדי לשבור את הקרח עם הצד השני, אבל זה תלוי במגדר שלך.

החוקרים גילו שאנשים תופסים גבר שצוחק על עצמו כמנהיג מוכשר, בעוד שכשנשים צוחקות על עצמן הן נתפסות כמוכשרות פחות.

17. שימי פס על הממצאים בסעיף 16.
יש דברים שצריך ׳לא-להסכים׳ להם ממש טוב.