קראתי על מחקר אחד שטוען שבפגישות זום שבהן עובדים משתפים אירוע מביך שקרה להם, האמון בין האנשים מתחזק.
אני חושב אחרת.
********
אמון לא נבנה בפגישות יזומות שנועדו לדבר על דד-ליינים, דאטה וקבלת החלטות.
הוא נבנה בשיחות ספונטניות, בבקשת עזרה, בשיתוף במה שעובר עלי.
משפט כמו ׳אני רואה שקשה לך׳ בונה יותר אמון מאשר ׳יש לנו עד מחר לסיים את הפרוייקט׳.
אמון לא נבנה בזמן פגישות, הוא נבנה בין הפגישות.
********
אז שיתוף של אירוע מביך בפגישה לא נועד כדי לבנות אמון. אנשים משתפים כי כבר יש אמון.
אתה לא מזמין אנשים לחתונה שלך כדי שתהפכו לחברים, אתה מזמין אותם לחתונה כי הם כבר חברים שלך.