כשילד נופל ומקבל מכה, הדבר הראשון שהוא עושה זה לבדוק אם יש סביבו אנשים.
אם יש אנשים, הוא מתחיל לבכות.
אם אין, הוא קם וממשיך לשחק.
הקהל מעצב את החווייה.
אם בחדשות לא היו מדווחים על פיגועי טרור, כנראה שהיו מתרחשים הרבה פחות פיגועים. כי זה לא עובד אם אין קהל.
אם אתה רוצה להתמיד, להתמקד, להכיר את עצמך, להשתפר, לרדת במשקל או לסיים משימה בזמן, תעשה לך קהל.
מעניין? מוזמנים לשתף…
אחד ההבדלים הוא- אצל מי נמצאות התשובות? כשאתה הולך למנטור, הוא מקשיב לך כדי לתת לך תשובות.הוא עבר את מה שאתה עובר, והוא אמור לדעת
לפעמים, כשאני קונה חולצה בחנות, אני קונה אותה במידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך, כדי להזכיר לעצמי לרדת במשקל. אני מתכונן ליעד רצוי, לא
בשאר הזמן הם יושבים בכיתה ולומדים. הפילוסוף הצרפתי ז׳אן ז׳אק רוסו אמר פעם ש: ״השיעורים שלומדים תלמידים בינם לבין עצמם בחצר בית הספר, מועילים להם
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.