לא. לא הכל טוב.

השלימו רגע את המילים הבאות: 

מג_יל.

כיש_ון.

דו_ה.

עוד מעט נראה מה זה יכול להעיד עליכם.

*****

הקומיקאי אודי כגן סיפר פעם שבאחת ההופעות שלו חווה את הסיוט שכל סטנדאפיסט מפחד ממנו- הקהל שיושב באולם לא צוחק מהבדיחות שלך.

הוא מספר על זיעה שמתחילה לרדת במצח, הלב דופק מהר, הרגליים מתחילות לרעוד. אנשים לא צוחקים.

באותם רגעים הוא חושב ״אולי נעבור לבדיחות הרגילות על עדות ואשכנזים? זה בטוח יצחיק אותם.״

במקום זה הוא בוחר דווקא להיות בסיטואציה. להשאר רגע עם הקושי, לא להתנתק ממנו.

*****

הפסיכולוגית ג׳ודי גרוב בדקה מה קורה לאנשים שמדכאים את הרגשות השליליים שלהם.

היא הציגה להם תמונות של דברים דוחים כמו אסלה מלוכלכת או סרטון שמתאר קטיעה של רגליים, וביקשה מהם להסתיר את מה שהם מרגישים.

היא אפילו ביקשה מהם להחזיק עט בפה, כדי לשתק את שרירי הפנים שאנשים משתמשים בהם כדי להביע גועל.

*****

לאחר מכן היא הציגה להם מבחנים נוספים כמו להשלים את המילים: מגיל, כישון, דו_ה.

אלה שהסתירו את רגשותיהם נטו להשלים את המילים ל-מגעיל (במקום מגדיל), כישלון (במקום כישרון), דוחה (במקום דומה).

״אנשים שנוטים לדכא את רגשותיהם השליליים נוטים לבטא אותם בהזדמנויות אחרות.״ אומרת גרוב.

״הם מסתכלים על העולם בעיניים שליליות כי הם לא יכולים להיפטר מרגשות הגועל שלהם.״

״אנשים שכן הצליחו להביע את הסלידה שלהם, מרגישים את הרגש הזה בצורה אינטנסיבית לתקופה קצרה. ואז, כשהם מוצאים את עצמם במצב חדש, התחושה נעלמת לחלוטין.״

*****

חבר שלי נפצע פעם במשחק כדורסל ונשכב מפותל על הרצפה. כשניגשתי לעזור שאלתי אותו: ״דני, אתה בסדר?״

ואז הוא ענה תשובה פשוט נפלאה, כזו שלא ציפיתי לה: ״לא.״

מתוך מבוכה פרצתי בצחוק.

*****

כי כששואלים אותך במשרד מה המצב? התשובה שכמעט כולם עונים היא ״הכל טוב.״ 

נראה לנו מוזר שמישהו פתאום יענה ״תאמת? לא משהו.״

אבל כשכולם עונים שהכל אצלם טוב, ובאותו יום אתה דווקא מבואס, מה ששנשאר לך לחשוב זה שאם כולם בסדר ואתה היחיד שמרגיש חרא, משהו בך כנראה לא בסדר.

אז אתה מדחיק ועונה שהכל טוב, רק כדי שמאוחר יותר, בחדר ישיבות, תתהפך על מישהו שלא מסכים עם רעיון שאתה מעלה.

*****

אתם שם, אלה שאומרים לילד שלכם כשהוא מקבל מכה ״לא קרה כלום״, או שזורקים לבת שלכם ״אין לך מה לפחד״ או אומרים לקולגה במשרד ״עזוב אותך, תחשוב חיובי״. אתם פוגעים בנו.

כשאנחנו מאוכזבים וכואב לנו, אל תשלחו אותנו לעשות מדיטציה, אל תגידו לנו ללכת לישון ואל תציעו לנו לקנות רוגלעך כדי להרגיש טוב.

אתם מאלצים אותנו להדחיק. מנתקים אותנו מהסיטואציה.

*****

אתה כועס? תכעס.

את עצבנית? תתעצבני.

את מאוכזבת? תכתבי מייל חריף, תבעטי בקיר, תשאגי בכח.

תהיו שם, תנו לזה מקום.

*****

״ואם אתן עושות בוטוקס,״ אומרת גרוב, ״אתן בסיכון כמו אלה שמחזיקים את העט בפה.״

״מאחר וטיפול באמצעות בוטוקס משתק חלק משרירי הפנים שאחראים על ביטוי הרגשות השליליים, אתן עלולות להדחיק חלק מהרגשות האלה, רק כדי להוציא אותם אחר כך בדרך אחרת.״

מעניין? מוזמנים לשתף…

פוסטים נוספים

רוצה להעמיק בהבנה?

קצת עליי...

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

Thank You For Submit the Form