יום אביבי אחד באפריל 1995 קיבל גילברט מאריי, נשיא איגוד היערנים בארצות הברית, חבילה בדואר. שניה אחרי שפתח אותה, פיצוץ ענק החריב את המשרד שלו והרג אותו במקום.
********
יש לכם משהו לחכות לו בעבודה?
בחברה הקודמת שבה עבדתי זה היה בניית דשבורדים. כל כך אהבתי לעשות את זה.
רוב העבודה היתה רוטינית, כזו שחוזרת על עצמה מדי יום. אבל כשהגעתי לחלק של בניית דשבורדים ללקוחות, זה היה פרס.
הייתי עושה שם ככל העולה על רוחי, ממציא שיטות חדשות להציג נתונים, מחבר בין מערכות, מספר סיפורים בעזרת מספרים.
אלה היו שעתיים בכל יום אחרי ארוחת הצהריים, שיכולתי לעסוק ביצירה, במקום בתפעול.
********
גאון.
טד קזינסקי היה ילד מחונן שהתקבל ללימודי תואר ראשון בהרווארד עוד לפני שסיים תיכון. בגיל 25 הוא עשה דוקטורט במתמטיקה והפך למרצה באוניברסיטת ברקלי.
לאחר מכן הוא עבר לגור בבקטת יער מבודדת, והחל לשלוח לאנשים בדואר חבילות מלאות בפצצות ומסמרים.
********
לאחר 17 שנים שבהן שלח חבילות ממולכדות וכונה Unabomber, פירסם קזינסקי מניפסט שדיבר בין השאר על שלושה סוגי מטרות שבני אדם מציבים לעצמם:
- מטרות שמושגות במינימום מאמץ.
- מטרות שקשה להשיג.
- מטרות שאי אפשר להשיג.
קזינסקי כתב שמה שהיה קשה לפתור לאורך ההיסטוריה כבר נפתר. מה שקל לפתור לא מעניין, ומה שאי אפשר גם לא מעניין.
לכן האדם המודרני הפך למדוכא.
הפתרון, הוא חשב, יהיה להרוס הכל, לעצור את הטירוף הטכנולוגי ולהחזיר אחורה את הגלגל כדי שבני אדם יוכלו שוב לפתור בעיות קשות.
את הפצצות הוא שלח בעיקר לאוניברסיטאות וארגונים מסחריים וממשלתיים.
********
בעיה.
בספרו Finding Flow כתב הפסיכולוג מיהאי צ'יקסנטמיהאיי שתחושת Flow נוצרת כשמצליחים לאזן בין שני מרכיבים:
- כמה אנחנו מיומנים במה שאנחנו עושים?
- כמה זה מאתגר אותנו?
כשמשימה מאתגרת אותנו מדי אנחנו עלולים לחוות סטרס, וכשהיא קלה מדי אנחנו משתעממים.
״כדי להיות ב Flow,״ אומר מיהאי, ״אנחנו צריכים משימה שתאתגר אותנו, בעיה שקשה לפתור, אבל לא יותר מדי.״
********
איך מוצאים משימה כזו?
גורו הניהול טום פיטרס מציע: ״קחו כל מה שאתם עכשיו וחישבו עליו כפרוייקט. משהו שפוטר בעיה, מוגדר בזמן ויש לו תוצר סופי.״
אחד הפרוייקטים הנוכחיים שלי הוא חיסול קורות החיים.
אני לוקח את מה שאני יודע לעשות עם איזור הגאונות ועוזר לאנשים להתקבל לארגון שהם רוצים לעבוד בו, בלי שיסננו אותם עם קורות חיים.
יש הרבה דברים שמחכים לי בעבודה, אבל זו עבודה שאני מחכה לה.
********
מצרף כמה עקרונות נוספים שעוזרים לי למצוא פרוייקטים כאלה.
״תחליפו את הדימוי של המחלקה שלך מ-מחלקה ל-חברה בע״מ,״ אומר פיטרס. ״דמיינו שיש משימה בעולם שסביבה אתם מקימים חברה.״
.
הפכו כל תפקיד או משימה לפרוייקט. למשל, לימדתם מישהו משהו חדש? היפכו את זה לוידאו, שתפו אותו עם עוד אנשים ובנו מזה ערוץ יוטיוב. תאמצו מחשבה של פלטפורמה. אל תחשבו פוסט, תחשבו בלוג. אל תחשבו טיפ, תחשבו מדריך הפעלה.
.
חישבו על מאבק כלשהו. מה מפריע/מרגיז/אכפת לכם שקורה היום וצריך להשתנות.
.
לא, לא מאבק. חישבו על משהו שעשיתם פעם בדרך משלכם, והייתם גאים בזה.
.
״החיים שלכם מעכשיו זה שירות ללקוח,״ אומר פיטרס. ״דברו עם כל לקוח. בעצם, אל תדברו, תבלו עם כל לקוח כדי להבין מה מפריע/מציק/דפוק אצלו.״
.
מצאו משאב לא מנוצל וחברו אותו לביקוש שלא מתממש. למשל, מה עושה עמותה לאימוץ כלבים שלא מוצאת מי שידאג לכלבים עד שימצאו בית חם? נותנת אותם לאסירים בבתי סוהר. ווין ווין.
.
שאלו 3 שאלות קריטיות כדי למצוא מטרה ראויה:
- את מי אני רוצה לשרת?
- מה אני רוצה לפתור עבורו?
- איך אני יודע שהצלחתי?
.
״קורות חיים החדשים שלכם צריכים להיות רשימת פרוייקטים,״ אומר פיטרס. ״לא רשימת תפקידים או ארגונים שבהם עבדתם. פרוייקטים.״
********
קזינסקי (שמאז כבר נלכד) היה משוכנע שלא נשארו בעיות קשות שבני אדם עוד צריכים לפתור. אבל המציאות מראה שככל שהעולם מתקדם, ככל שהטכנולוגיה מתפשטת, נוצרות לנו בעיות חדשות.
כדי לחוות Flow, אנחנו יכולים לבחור אחת, לא קשה מדי, ולהשתמש באיזור הגאונות שלנו כדי לפתור אותה. משהו שיאפשר לעסוק ביצירה שאנחנו אוהבים במקום בתפעול.
משהו שנחכה לו.