עבר שבוע של סגר. יש עוד שבוע לפנינו, והפרוייקטור אומר שאולי יותר. זה לא הולך להגמר מהר.
כולנו בבידוד.
מה יהיה?
״תראה, השבוע יצאו הפלפלים האדומים.״
אומר לי יאיר, חבר שבנה בסגר השני חממה קטנה בחצר הבית ומגדל עגבניות, מלפפונים ועוד כל מיני ירוקים.
״כל הכבוד.״ אני אומר.
״כן, התחלתי את זה בסגר הקודם, גם הייתי בבידוד, מה אני אעשה?״ הוא אומר תוך כדי שלוקח אותי דרך הזום בטלפון ל׳סיור׳ בין השתילים.
״אתה רואה? פה יהיה המנגו.״
יאיר, ועוד הרבה אחרים מנצלים את הזמן הפנוי שהסגר והבידוד יצרו להם כדי לעשות משהו חדש שאף פעם לא ניסו לפני כן.
הם פועלים בצורת החשיבה של Beginner Mind שמאפשרת להצית סקרנות, להתלהב ולגלות דברים חדשים, מה שמגביר את תחושת האושר.
זו הדרך הכי טובה שאני מכיר לעבור את הסגר ולהגיד: ״זה היה שווה את זה.״
כדי שנוכל להרגיש שזה היה שווה, כדאי להקפיד על שני דברים:
- לעשות משהו שלא עשית לפני כן.
- שזה יהיה משהו שימשיך גם אחרי שהסגר יסתיים.
מה למשל?
- להתחיל לענות לפוסטים ברשתות חברתיות בנושאים שאתה מתמקצע בהם.
- אם אתה עוסק בגיוס, תעבור עם אנשים על קורות החיים שלהם.
- לפתוח בוואטסאפ קבוצה שעוזרת לאנשים לעשות דברים.
- להתחיל לצלם את עצמך מבשל ולשתף עם בשלנים אחרים.
- להציע למישהו לעשות מנטורינג בזום.
- לצרף עוד מישהו למדיטציה/יוגה שלך בזום.
- להתחיל ללמוד HTML, PHP, ספרדית או כל שפה אחרת.
- לבנות קבוצה למשחקי כדורסל.
- לגדל ירקות בגינה.
- לקנות טלסקופ ולהתחיל לצפות בכוכבים.
- ללמוד לאפות לחם.
- לקנות פטיפון ולהתחיל לאסוף (ולשמוע) תקליטים.
- להכין קומפוסט בחצר.
- להתחיל להחמיץ ירקות.
תחשוב במה תהיה גאה להגיד למישהו בעוד חודשיים: ׳כן, התחלתי את זה בסגר.׳