עכשיו נשאר רק לחבר הכל.

מישהי שאלה אותי השבוע מהו איזור הגאונות שלי.

אחרי שאמרתי לה שזה ׳לייצר בהירות על ידי חיבור של נקודות׳, נזכרתי שכתבתי בעבר על איך חיבור בין נקודות יכול לשפר את המיומנויות שלנו בעבודה, בזוגיות, בלימודים ובכל תחום בעצם.

אז משתף גם כאן 11 דרכים שבהן חיבור בין נקודות יכול להפוך אותנו לאנשים יותר טובים.

******

#זה מגביר סקרנות

כדי לחבר בין שני דברים, אתה צריך ללמוד תחומים נוספים, מה שמגביר אצלך את הסקרנות.

סקרנות עוזרת לי להוריד פחד. אחרי הכל פחד הוא חוסר בזיהוי של תבניות. אנחנו פוחדים כי אנחנו לא מבינים. אז סקרנות יכולה לעזור בזה.

אם אתה רוצה שהחיים שלך יהיו מעניינים יותר, תשתדל שההחלטות שלך יהיו מונעות יותר מסקרנות מאשר מפחד.

******

#זה משפר מיומנות של סטוריטלינג.

כשאתה מחבר בין נקודות, אתה עושה משהו שהרבה אנשים לא מבינים, כי זה נראה להם מוזר מדי.

אז זה לא מספיק רק לחבר בין נקודות, צריך גם לדעת לספר את זה. סטוריטלינג היא מיומנות חשובה, וחיבור בין רעיונות עוזר לי לספר סיפורים מעניינים.

******

#זה משפר את ההקשבה

כדי לחבר בין דברים, אתה צריך להאזין להם. אחרת אתה לא שם אליהם לב, ואין חיבור.

העובדה שאני כותב בלוג שמחבר בין רעיונות, מחייבת אותי להקשיב כל הזמן למה שקורה סביבי כדי לאסוף חומרים לכתיבה.

רוצים ללמוד מאנשים שטובים בלהקשיב לסביבה? תקראו ספרים של סטנדאפיסטים (ג'רי סיינפלד, וודי אלן, דני סנדרסון). הם יודעים לאסוף חומרים בהמון סיטואציות. 

******

#זה מעודד למידה.

הלמידה חשובה מהידע.

בעולם המהיר שלנו, אורך חיי המדף של הידע הולך ומתקצר. 

אתה מסיים ללמוד בבית ספר או באוניברסיטה, ומה שלמדת הופך לפחות רלוונטי. 

לכן זה חשוב ללמוד עקרונות, שיטות ומודלים עקביים. ואת זה אפשר ללמוד כשאתה רואה מה עובד גם תחומים אחרים.

ביל גייטס נהג לשנות לעובדים במיקרוסופט את מקומות הישיבה שלהם בדיוק בגלל זה.

הוא רצה שעובדי השיווק ילמדו מהמתכנתים רעיונות חדשים, ושאנשי המכירות יראו אילו בעיות יש למעצבים עם המוצר.

******

#זה מסייע בפתרון בעיות.

מחקרים מראים שילדים שלומדים לדבר יותר משפה אחת גם טובים בפתרון בעיות, מאחר והמוח שלהם רגיל לעבד מידע ביותר מדרך אחת.

אותו דבר קורה כשאתה לומד לחבר בין דברים שונים.

******

#זה מגביר את הצניעות.

חיבור בין רעיונות מצריך ממך לבוא נקי. 

הוא מצריך ממך לשכוח לרגע את מה שאתה יודע על משהו, כדי שתוכל לתת לו הזדמנות להתחבר. 

קחו תרגיל,

ספר על חפץ כלשהו שיש לך בבית, וספר אותו מנקודת מבט של ילד בן 6 שרואה אותו בפעם הראשונה. אילו דברים חדשים הצלחת ללמוד על החפץ? (רמז: שאפשר לעשות איתו עוד דברים חוץ מהתפקיד הרשמי שלו)

******

#זה מסיר שיפוטיות.

כשאתה עובד בתחום ההתמחות שלך, אתה מחזיק בפילטרים ומסננות שאומרים לך מניסיון- מה אפשרי, מה לא אפשרי, מה כבר ניסינו, מה לא יעבוד.

כשאתה מחבר תחומים שאתה פחות מבין בהם, אתה מסיר את את המסננות מתהליך החשיבה. הכל נראה אפשרי.

******

#זה מייצר אופטימיות.

הידיעה שאיפשהו יש תשובה במקום אחר מגבירה את האופטימיות לכך שיש פתרון לכל בעיה שניתקל בה.

אופטימיות משרה אוירה נעימה יותר ומאפשרת לי להיות יצירתי. 

******

#זה מעלה את הסמכותיות שלך.

כשאני רוצה לדעת האם מישהו מבין על מה הוא מדבר, אני שואל אותו "כמו מה זה?".

אנשים מנוסים שמבינים את החומר (ולא רק יודעים לדקלם אותו), מצליחים בקלות להציג מקבילה שלו מתחום אחר.

זה יכול להצביע על ניסיון.

בפעם הבאה שמישהו מציג לכם רעיון במצגת, שאלו אותו את שאלת ה"כמו מה זה?", כדי לדעת האם הוא רק יודע להעביר מצגת, או שהוא באמת מבין את החומר.

******

#זה מלמד אותך לסמוך על התהליך.

לפעמים, כשאני שומע סיפור טוב, אני משאיר אותו במחברת, כי אני יודע שבהמשך הוא יתחבר לתובנה נוספת, וייווצר משהו חדש.

פעם הייתי להוט לספר סיפורים ורעיונות באותו רגע. היום אני יודע שהמתנה למשהו נוסף שיתחבר תהפוך את הרעיון לטוב יותר. אני סומך על התהליך.

******

#זה מייצר פליאה.

חיבור בין דברים לא חייב להיות ביקור בספריה וקריאה בספרים.

אפשר לצאת החוצה ולהתבונן ב-איך מסודרות כנפיים של ציפור, או לתהות למה כל העצים הם באותו גובה (רמז, כדי לא ליצור מאבק על כמות של אור שמש). 

זו הפליאה מהדברים הקטנים, שאם נשים אליהם לב יפתחו לנו את העיניים ויאפשרו לחבר אותם למה שאנחנו כבר מכירים.

******

מיומנות של חיבור בין רעיונות משפרת את האומץ, האופטימיות, הסקרנות, ההקשבה, המנהיגות והפליאה שלי.

צ'ארלס דואל, מי שהיה ראש מחלקת פטנטים בארצות הברית אמר כבר בשנת 1899: "כל מה שהיה ניתן להמציא כבר המוצא". 

עכשיו נשאר רק לחבר הכל.