למה אצני עילית לא רצים עם מוזיקה באזניים?

כי להאזין למוזיקה אומר שהם מסיתים את ההקשבה מנתונים שהגוף והסביבה משדרים להם.

נתונים כמו כמה עוד נשאר לי לרוץ? כמה כח עוד יש לי? האם אני בקצב הנכון? איך אני מרגיש?

האזנה למוזיקה היתה מכניסה את גופם לחוסר וודאות, מה שהיה מאלץ את המוח להשתמש באנרגיה שהיתה אמורה להיות מושקעת בריצה עצמה.

ואת זה אצנים מקצועיים לא יכולים להרשות לעצמם.

וגם העובדים שלנו לא.

חוסר הוודאות, הריחוק הפיזי ומוטיבציה נמוכה, גורמים לעובדים לצרוך משאבים מנטאליים שהיו אמורים להיות מושקעים בביצוע משימות העבודה שלהם.

כך יוצא שבתקופת הקורונה על אותה כמות משימות, הם צריכים להשקיע הרבה יותר אנרגיה.

ואז מתחילה שחיקה גדולה.

מה מנהלים יכולים לעשות כדי למתן את השחיקה?

– לתת משוב מיידי, תדיר יותר.

– להזכיר לעובדים למה הארגון חשוב.

– להזכיר לעובדים למה הם חשובים לארגון.

– לתת כלים מנטאליים כמו מדיטציה או יוגה.

– לייצר הזדמנויות לפיתוח, כדי לייצר וודאות.

– לתת אפשרות לזמני התאוששות במהלך היום.

– ליזום שיחה, להקשיב יותר, להציף בעיות.

מעניין? מוזמנים לשתף…

פוסטים נוספים

אל תתמקדו יותר מדי בתוצאות.

אנשים נוטים יותר ללכת אחרי מנהיגים שפועלים כמו מדענים סקרנים, מאשר אחרי מנהלים שעסוקים בעמידה ביעדים. כשרוצים לחולל שינוי, התייחסו יותר לתהליך ופחות לשורה התחתונה.

קרא עוד »

הפרדוקס של תכנון מטרות.

במודל SMART מלמדים שיש 5 פרמטרים חשובים להצבת מטרה:ספציפית, מדידה, ברת השגה, רלוונטית ותחומה בזמן. אבל כדי שהמודל יהיה שלם צריך אחד נוסף:׳לשחרר מהתוצאה׳. לשחרר,

קרא עוד »

רוצה להעמיק בהבנה?

קצת עליי...

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

Thank You For Submit the Form