***
כדי שהאנשים בצוות שלך יוכלו לפתור בעיות מסובכות, לא חייבים לשלוח אותם לסדנאות לחשיבה יצירתית.
כדי לעודד אותם לפתור בעיות, צריך לתת להם 2 דברים:
1. סיבה מספיק טובה לפתור את הבעיה.
2. אומץ כדי להוציא את זה לפועל.
כי מי שיש לו סיבה מספיק טובה לעשות משהו, תמיד מוצא דרך. אנשים שיש להם סיבה, משיגים יותר מאנשים שיש להם רק רעיון יצירתי.
***
״אם אתה רוצה להיות מספר אחד אצל העובדים שלך, הם צריכים להיות מספר אחד אצלך"
אמר היזם מורטון מנדל.
איך אתה יודע האם גם אצלך זה ככה?
שאל את עצמך, בתור מנהל, האם אתה מביע יותר נאמנות למעלה או נאמנות למטה?
כלומר, האם אתה מוצא את עצמך מגבה יותר את ההנהלה שמעליך, או את העובדים שמתחתיך?
***
מה שאנחנו לא יודעים עשוי להיות הנכס הכי גדול שלנו.
כי הוא מבטיח שבוודאות נעשה דברים בצורה שונה מכל השאר.
לכן אל תחפשו מידע בעל ערך בטלויזיה או באינטרנט, כי המידע שם זמין לכולם (ומה שכולם יודעים, יש לו פחות ערך).
כשאתה רואה מישהו באמת חכם, תשאל אותו אילו ספרים הוא קרא. שם נמצא מה שאתה לא יודע.
***
בבית ספר אתה קודם לומד, ואז עומד למבחן. בחיים אתה עומד למבחן, ואז לומד מזה.
לכן כשאתה מלמד מישהו משהו חדש, תן לו לעשות את זה קודם בשיטה שלו, ואז תסביר לו איך כדאי לעשות את זה אחרת.
בסדר הזה הוא ילמד הרבה יותר.
***
לא כסף מניע את העולם, אלא סטטוס חברתי.
כששאלו אנשים מה הם היו מעדיפים, להרוויח משכורת גבוהה אבל נמוכה יותר משל חברים שלהם, או משכורת נמוכה אבל גבוהה יותר משל חברים שלהם, הרוב בחרו באופציה להרוויח משכורת נמוכה, אבל גבוהה משל החברים.
כי כלכלה זה נחמד, אבל בסוף מה שמניע אנשים זה המקום שלהם בקהילה.
***
אתה רוצה לעשות שינוי? תתחיל מהמשפחה שלך.
זה הכי זול, הכי זמין, וישפטו אותך הכי מעט.
אתה רוצה להתחיל לדבר בפני קהל? תתחיל מהרצאה בסלון בשישי בערב.
רוצה ללמד אנשים איך לחיות יותר בריא? תתחיל מהמשפחה שלך.
סטיבן קובי כותב בספרו ׳האלטרנטיבה השלישית׳: ״הבית הוא שיקוף של כל קהילה, ארגון ואפילו מדינה. אם זה עובד בבית, זה יעבוד בכל מקום.״
***
השאלה החשובה היא לא כמה הפעולות שלך מוצלחות.
השאלה החשובה היא לכמה אנשים אתה רלוונטי.
***
לפעמים, למצוא את הwhy זו משימה גדולה מדי לחלק מהאנשים.
במקום זה, נסה לחשוב איזה שינוי היית רוצה לייצר בקהילה שלך.
***
האם אתה יודע איזה תוכן האנשים סביבך צריכים?
הנטייה הטבעית של אנשים היא להמשך לתוכן שמעניין אותם. אבל כמקבל החלטות, אני רוצה לקבל תוכן על מה שחשוב, לא על מה שמעניין.
אז איך נותנים למישהו מה שחשוב?
שואלים, למשל, מה יעזור להעצים את האדם בעבודה שלו? מה יעזור לו להיות צעד אחד לפני מישהו אחר?
סוכנות הידיעות בלומברג גובה כסף מהלקוחות שלה עבור הזכות לקבל ידיעות כלכליות חצי שעה לפני כולם, כי היא מבינה מה חשוב לאנשים.
***
איך אפשר לדעת האם אנחנו רלוונטיים?
כדי להבין האם אנחנו רלוונטיים (חיוניים בשפת קורונה), אפשר לשאול שאלה מעשית.
במידה ומחר בבוקר מפטרים אותך, מה המיומנויות שצריכות להיות להוא שיביאו במקומך?
ואפשר גם לשאול- אם היית פותח את החברה שלך היום, איך היא היתה נראית?
האם התשובה שנתת, זהה למה שיש לך היום?
אם לא, יש לך עבודה לעשות.
***
אם אתה רוצה לדעת האם מישהו שמע את מה שאמרת לו, בקש ממנו לכתוב את זה.
אם אתה רוצה לדעת האם מישהו הקשיב למה שאמרת, בקש ממנו לכתוב את זה בשפה אחרת, למשל באנגלית.
אם אתה רוצה לדעת האם הוא הבין את מה שאמרת, בקש ממנו לצייר את זה.
בכל פעולה של המרת מידע אתה מבין אותו יותר לעומק, כי המוח שלך מעבד את המידע באיזורים שונים.
***
הסיבה ששינויים מתחילים מלמטה ולא מלמעלה, הוא שלמטה יש פחות מה להפסיד.
זה גם הסיבה ששיבוש של השוק מגיע מחברות
שמגיעות מחוץ לשוק, לא מחברות בתוך השוק.
כי לחברות שמגיעות מבפנים יש הרבה מה להפסיד.
במחברת אדומה שמקבל כל עובד חדש בפייסבוק, כתוב: ״אם אנחנו לא נהיה אלה שייבנו את מה שיהרוג את פייסבוק, מישהו אחר יעשה את זה.״
***
פחד הוא לא באג במערכת. הוא פיצ׳ר.
במצפן שלך, הצפון הוא מה שמפחיד אותך, הדרום הוא מה ש 95% מהאנשים עושים.
פחד הוא מצפן. זה המחוג שמרמז לך לאן אתה צריך ללכת. כי אם משהו מפחיד אותך, אתה כנראה צריך לעשות את זה.
***
השאלות השיווקיות החשובות ביותר הן:
למי זה מיועד?
מה הבעיה שאתה מנסה לפתור?
איך אתה יודע שהצלחת?
נסו לענות על זה במה שאתם עושים היום, ותופתעו לגלות כמה קשה לענות עליהן.
***
מה היית מייעץ לעצמך הצעיר?
כששואלים אותנו מה היינו מייעצים ל-׳עצמנו הצעיר׳, רובנו היינו נותנים עצות שיימנעו את הטעויות שעשינו.
אבל אם ׳אני הצעיר׳ היה נמנע מהטעויות שהוא עשה, הוא היה עושה טעויות אחרות, ואז מגיע למקומות אחרים.
אם אתה מרוצה מהמקום שאתה נמצא בו, זה כנראה אומר שאתה מרוצה מהטעויות שעשית.
***
איך אתה יודע האם המטרה של מה שאתה עושה היא המטרה הנכונה?
דרך טובה בשבילי לדעת, היא לבדוק האם המטרה שקבעתי, זהה לשתי קבוצות שונות של אנשים.
למשל, אם אתה מעביר סדנאות בארגון כלשהו, וקבעת שמטרת הסדנא למנהלי פרוייקטים היא אותה מטרה גם בסדנא למנכ״לים, אתה כנראה אוחז במטרה הלא נכונה.
לאנשים שונים יש צרכים שונים. טפל בהם אחרת.
***
אם אתה רוצה לבדוק האם כיוון מקצועי כלשהו מתאים לך, תתנדב.
התנדבות הוא מקום נקי לברר מה אנחנו רוצים והאם משהו מתאים לנו.
בין השאר תוכל לבחון ולהתנסות בכישורים כמו מכירות, הוצאה לפועל של משימות, התמדה, אמפטיה וכו…
זה מקום מצויין להתחיל בו כדי למצוא עניין, כי הוא מנטרל את שיקול הכסף מבחירת המסלול.
***
אל תדאג למודל העסקי שלך, תדאג מאיך אתה נוגע באנשים.
אם אתה נמצא בדילמה האם לעשות משהו או לא, תשאל שאלה מעשית: ״האם מה שאתה הולך לעשות יחבר בין אנשים?״
אם כן, תעשה את זה.
***
בני אדם לא יכולים להיות במצוקה וביצירה באותו זמן.
בדיוק כמו שילד שבוכה לא פנוי ללמידה. צריך לחכות שהוא יירגע ורק אז להסביר לו מה לא היה בסדר.
וכשהעובד שלך מפשל, חכה רגע עם המשוב עד שייצא מהמצוקה. אנחנו לא יכולים להיות בסטרס וללמוד באותו זמן.
זו גם הסיבה שאנשים מפרסמים תוכן ביום שבת.